[יש לי מחסור בכפתורים , בגלל זה הרוב של דני , אבל אני יכין עוד ! מבטיחה]

נתחיל ב..... *תופים*

נושא החם !!

'מישהו שהיה חשוב בחיים שלכם , עשה הבדל ונעלם'

אוקיי אז ככה , יש כאלה .. די הרבה האמת ואני החלטתי לבחור 2 .

לאחת נקרא ע' לצורך העיניין ולאחד נקרא י' .

אז ע' הייתה חברה שלי מכתה א' , חברה הכי טובה .

היינו יחד כככככככככל הזמן , תמיד , תמיד , תמיד !

ואז בכתה ז' רבנו ומאז האמת שלא ממש השלמנו .

ואז היא פנתה לצד האפל [ערסים , פרחות ומזרחית] ומאז ,

אני לא ראיתי אותה יותר *פורץ בבי מר*

סתם .

היא בשכבה שלי אבל היא פרחה .

והיא די עשתה הבדל בחיים שלי כי מאז שרבנו , האופי שלי די השתנה , לטובה כמובן .

וזה טוב , לא ? ;)

י' , הוא היה חבר שלי פעמיים , או שלוש .. לא זוכרת כבר .

אהבתי אותו באמת והוא היה סתם חש ומגעיל .

אני לא יחפור עליו אבל רק רציתי להגיד ,

שגם בזכותו האופי שלי השתנה ואפילו יותר .

הספקתי לבכות על לב שבור , והתחלתי להתנהג כמו גבר !! [או אישה]

באמת בזכותו , אני פחות רגשנית מהבחינה שאנשים פוגעים בי ,

כי כנראה ופה אני אומרת את זה לכולכן :

מי שפוגע בך , כנראה מההתחלה לא הייתה אמור להיות איתו בקשר כ"כ טוב ,

כנראה אותו אדם לא צריך להיות בקשר טוב איתך אם הוא מצליח לפגוע .

האנשים שצריכים , לא יפגעו בך בחיים !!

וזהו , כאן תמה פינת הנושא החם ! וויפי

- - - ^ - - - ^ - - -

אז ככה , עברנו להתנצלות שהבטחתי .

אני כ"כ מצטערת שנטשתי ת'פאנפיק ,

זה לא שלא היו לי פרקים כתובים להעלות [כי יש לי] ,

זה כי הייתי עמוסה עד מעל התחת , בבחינות למגמת תיאטרון ומבחנים .

ולא הספקתי להעלות !

אז סליחה מכולכן ! ♥

והנה , פרק 7 !!

פרק 7:

'אז , איך מתקדם עם דני ?' איימי שאלה אותי בסקרנות .

'בסדר כזה ... מה אני יגיד לך , זה יותר קשה ממה שחשבתי' אמרתי מיואשת ושפשפתי את מצחי .

'אמרתי לך שזה יהיה קשה , הוא בכל זאת , מדוכא כבר חצי שנה... אפילו שהוא נראה שמח והכל , הוא ממש בדיכאון ' היא אמרה 'אבל אני מאמינה שאת תצליחי לעזור לו ...' הוסיפה וחיבקה אותי 'אם לא בדרך שלך , תמיד יש את הדרך שלי' היא אמרה וחייכה אליי

'והיא ?' שאלתי בסקרנות

'למצוא לו מישהי אחרת ...'  היא אמרה בפשטות .

'זה לא כזה פשוט את יודעת , הוא ממש אוהב אותה' אמרתי מתוסכלת .

'תמיד אפשר לנסות' היא אמרה בדרך מעודדת וחייכה אליי חיוך רחב .

איימי תמיד הייתה אדם אופטימי ומעודד .

היא הייתה מלאת שמחת חיים , לא התביישה לעשות מה שבא לה מתי שבא לה .

הערצתי אותה על זה .

היא הייתה ממש יפה ... היו לה עיניים חומות ושיער ג'ינג'י חום , צבע מיוחד .

היא הייתה אנרגטית ומצחיקה בצורה לא נורמאלית .

תמיד , שהייתי צריכה עידוד , צריכה תמיכה ממישהו ... היא הייתה שם . בטוב או ברע . אפילו שגם לה היו בעיות משלה , היא תמיד ידעה איך לעודד אותי ... , כל פעם בדרך מיוחדת אחרת .

אחרי שעות שהייתי אצלה ואכלנו כמו בהמות , הכנו שוקו עם מרשמלו ושוקולד ממומס , והכל בסוף זרקנו לפח , החלטתי ללכת , לפני שאני יקיא אצלה שוקולד .

הלכתי הביתה , שכל הבגדים [אם אפשר לקרא להם בגדים] , מכוסים לשוקולד וקקאו . אנשים הסתכלו עליי מוזר , מעניין באמת למה ?

אם הייתם רואים איש שוקולד עם נעלי בית של פו הדוב לא הייתם מסתכלים עליו מוזר ?

אחרי הליכה די קצרה האמת , הגעתי הביתה .

התקלחתי במהירות , מנסה לשטוף את כל הקקאו שהיה עליי , אפילו במקומות שלא ידעתי על קיומם !

למחורת התעוררתי ב-2 בצהריים , אכלתי , ואת הפגישה עם דני , השלישית במספר , קבענו לאותו היום בערב , ואצלו .. שהוא יוכל להראות לי דברים , ואולי להרגיש יותר בנוח .

לפני הפגישה הייתי בקניות עם רוב . אני הכי אוהבת ללכת איתו לקניות , הוא כזה חברה טובה. בגלל שעכשיו התחיל הסתיו , הייתי צריכה בגדים חדשים .. אה , וגם בגלל שאיימי גנבה לי הכל .

אז קניתי מעיל , כמה חולצות ארוכות , נעליים וכדומה . ואחרי הקניות רוב הקפיץ אותי לדני .

דפקתי פעמיים עד ששמעתי אותו צועק מתוך הבית 'שנייה!' ואז שמעתי בום חזק , שאחריו באה צעקת כאב ואיתה באה קריאת 'פתוח' חלשה .

'ושוב , דני בסביבתו הטבעית , על הרצפה נאנק מכאבים' אמרתי בקול סמכותי , כמו בנשיונאל ג'יאוגרפיק . 'אתם רוצים לדעת למה צופינו הרבים ? זה בגלל שהוא טמבל' אמרתי ונתתי לו מכה מאחורי הראש שאחריה התיישבתי על הספא בנוחות .

'כבר אמרו לך שאת מצחיקה ?' דני קרא מכיוון המטבח , תוך כדי שהכין לשנינו קפה ואני באותו הזמן חיטטתי במגירות שהיו לצד הספא .

'חה!' אמרתי בעודי מחטטת ומתבוננת בבית . הוא לא היה גדול ולא היה קטן . הוא היה מעוצב בצורה יפה , אבל פשוטה .

על התקרה הייתה תלויה הגיטרה הראשונה של דני , ולידה פוסטר של the who של השיר pinball wizard .

'לרוויה' אמר דני כשהוא מגיש לי את הספל קפה שהכין לפני רגע .

'אתה יודע מה אף פעם לא סיפרת לי ?' אמרתי אחרי כמה רגעים וכמה לגימות מהקפה החם .

'מה ?' הוא אמר בפליאה

'על הריבים שלכם , לא ייתכן שהכל היה מושלם ...' אמרתי לו , מנסה לפענח אולי היה קרע מסוים .

'לא היו הרבה למען האמת' אמר ולגם מהקפה 'אני זוכר את הריב הכי טיפשי שהיה לנו ' הוא אמר מגחך לעצמו .

'אני מקשיבה' אמרתי ולגמתי לגימה גדולה מהקפה .

'אז ככה , זה היה בגלל דילן .

יום יומיים אחרי שהיא עברה לכאן , היא החליטה שהיא עושה סדר . סדר ענק . מארגנת את כל הבית מחדש , זורקת דברים שלא צריך ומאכסנת דברים חשובים .

היא התחילה את הסדר הזה בבוקר , שלמזלי לא הייתי בבית ולא הייתי צריך להוריד לה דברים מהמדפים הגבוהים.

אבל כשהגעתי הביתה אחרי פגישה עם המנהלי חשבונות של חברת התקליטים שלנו , ראיתי אותה עושה כמעט את הנורא מכל .

היא ניסתה לזרוק את דילן לפח .

היא החליטה שהוא ישן , ומלוכלך , כן היא חולת סדר וניקיון בצורה חולנית , והיא אמרה שאני לא צריך את דילן .

כמובן שהתעצבנתי עליה , וזה הגיע לויכוח .

התחלנו לריב על זה שהיא לא צריכה לחטט לי בדברים , שאין לה זכות להחליט מה אני צריך ומה לא . והיא אמרה שכל עוד היא גרה פה , יש לה סוג של זכות , ושאם אני רוצה היא יכולה לעזוב כאן ועכשיו .

התעצבנתי , אני שונא שאומרים לי משהו שמנוגד למה שאני חושב , במיוחד שאני עצבני ולא חושב כ"כ בהיגיון על מה אני עומד להוציא מהפה .

אז אמרתי לה 'יופי , תעזבי ... עדיף לי כנראה בלעדייך' . שכמובן עכשיו , זה שטות גמורה כפי שאת יודעת ולפי מה שסיפרתי לך עד עכשיו .

היא התחילה להתעצבן ולארוז . שאני עומד ומסתכל עליה אורזת בלי להגיד כלום .

בליבי כ"כ רציתי שהיא לא תעזוב ...

אז החלטתי לעשות מעשה , די נועז , אבל זה עבד בסופו של דבר .

היא הייתה עם הגב אליי , מקפלת בגדים כדי לשים במזוודה . הרגשתי כמה היא נעלבה , וכמה היא פגועה ועצובה .

אז ניגשתי אליה , וחיבקתי אותה חזק עליי . חיבקתי אותה והיא נכנעה , למרות שבהתחלה היא די נרתעה מרוב עצבים ועצב .

חיבקתי אותה חזק , לא רוצה ולא מוכן לעזוב . התקרבתי עם שפתיי לאוזנה ולחשתי לה 'אני אוהב אותך' .

זאת הייתה הפעם הראשונה שאמרתי לה את זה .

היא קפאה במקום , לא יודעת מה להגיד .

הרפתי מאחיזתי בה , תולה תקוות שהיא תגיד לי את אותו דבר בחזרה .

היא הסתובבה אליי , הסתכלה עמוק לתוך עיניי ואני הבטתי בעיניה . הן היו מבריקות , כאילו עוד שנייה היא פורצת בבכי , אבל לא בכי של עצב , בכי של אושר .

היא הביטה בי , ואז חייכה חיוך שהתרחב לאט לאט , ואחריו היא התקרבה אליי , הניחה את ידיה על כתפיי ונישקה אותי .

לא הייתי צריך שהיא תגיד לי 'אני אוהבת אותך' , ידעתי את התשובה לבד .

נישקתי אותה בחזרה , נשיקה מלאת תשוקה . הרגשתי איך דמעות קטנות זולגות מעיניה .

לאחר שהרגשתי זאת , התנתקתי משפתיה ומחיתי את דמעותיה עם ידיי , מנשק אותה נשיקות קצרות בשפתיים , מנסה וגם מצליח להעלות לה חיוך על השפתיים , ולהפסיק את הדמעות .

וזה המשיך , והמשיך לסקס פרוע '.

חייכתי אליו חיוך קלוש וגם הוא אליי . לא ידעתי מה להגיד .

כל המילים שהיו לי קודם , כאילו ונעלמו . כאילו אני ילדה שרק נולדה , שלא יודעת לדבר .

אחרי שתיקה די מעיקה הוא נשף בחוזקה הכה בידיו על בירכיו ואמר 'טוב אז ... רוצה לראות סרט?'

הנהנתי לחיוב והוא הלך לחדר לחפש סרט . באותו הזמן לקחתי את הכוס עם הקפה שהייתה על השולחן ושתיתי בלגימות גדולות .

חשבתי על כל מה שסיפר , ראיתי כמה קשה לו לספר את זה , וכמה זה מזכיר לו דברים כואבים כ"כ .

חשבתי על מה שאיימי הציע לי , לעזור לו בכך שאני ימצא לו מישהי אחרת . בדר"כ דברים כאלה עבדו בעבר ... אבל לא הייתי בטוחה אם הם יעבדו במקרה הזה .

אמרתי לעצמי , ששווה לנסות , לא ילך , נוותר ונחזור לשיטות הישנות , אם ילך , הכל יהיה מצויין .

חשבתי על מי הכי תתאים , מי ממי שאני מכירה תקלע בול לטעם שלו .

אחרי המחשבות האלה , המשכתי לחשוב עליו , איך הוא מצליח להתמודד עם כל זה כבר חצי שנה . ומה שהכי מוזר בכל הסיפור הזה , שאף אחד מהחברים הקרובים שלו לא יודע בוודאות מה עובר עליו . רק אני .

'"אמריקן פאי" הולך ?' שמעתי אותו קורא לפתע ויוצא מהחדר עם הדיסק של הסרט , מנפנף בו בעודו נשען על המשקוף של הדלת באלגנטיות .

'זורם' אמרתי בחיוך והוא התקדם במהירות מכניס את הדיסק לדיוידי , מוציא את הפופקורן שהכין לפני שהלך לחפש סרט ומתיישב לידי , יותר קרוב ממה שישב קודם .

- - - ^ - - - ^ - - -

ד"א , ב- 22 לאפריל , אני אהבת את מקפליי שנה !

שנה שלמה שכל מי שסביבי [חוץ מחמדת ליבי] סובל סבל מררר !

מוחחעחע , בעיה שלהם D:

שיר לסיום:

McFly- She Left Me

שיר מסוקס , מאד (: