הלוווווו אנשים !

מה ניש ? איך החיים ? מה עם הילדים ? גדלו ? איזה יופי !

סורי שאני מורחת אתכן ככה ,

משעמם לי D:

ובאלי גלידה ... ><

טוב , אז ככה .. לעניינינו .

אני נורא מצטערת שלא עלה פרק ושייבשתי אתכן ,

זה לא היה באשמתי !

מסיבות אישיות שאני לא יפרט עליהן כאן בבלוג ,

לא יכלתי להעלות את הפרק ... אבל עכשיו הכל יותר טוב , והנה הפרק !

אני מקווה שתאהבו אותו , כי אני אוהבת אותו הוא מגניב ומשעשע D:

- - - - - - - - - -

פרק 9:

'את מה ?!' אמרו לי איימי דאגי וטום בצעקה ואני חייכתי אליהם במבוכה והתחלתי לספר את מאורעות ליל אמש .

הסרט התחיל ואיתו התחלנו לשתות .

אחרי חצי סרט ו-5 בירות לכל אחד , דני התחיל להשתעל .

'אתה בסדר ?' שאלתי והתחלתי לדפוק על גבו .

'כן' הוא אמר משתעל ודפק על גבי בחזרה . לא הבנתי למה אבל זה נורא הצחיק אותי . כי הוא זה שנחנק למוות , לא אני .

'לא לימדו אותך שאם את דופקת למישהו על הגב שהוא משתעל זה לא עוזר וזה סתם כואב?' הוא אמר אחרי שהפסיק להיחנק .

'לא' אמרתי והמשכתי לדפוק על גבו .

אחרי 5 דקות ששיגעתי אותו והצקתי לו , הוא החליט שיש לו פיפי והוא הולך להשתין .

במשך חצי השעה שהוא היה בשירותים , אני החלטתי שהבית של דני יותר יפה שהפחיות בירה עומדות בצורת מגדל בכניסה לשירותים .

לא יודעת איך הגעתי לתובנה הזאת , אבל זה באמת נכון ! הבית הרבה יותר יפה ככה .

לקחתי את כל הבירה ששתינו , שזה המון ד"א וסידרתי יפה במגדל מחוץ לשירותים .

רציתי להראות לדני , שיש לי חוש עיצוב מעולה ושהבית שלו יהיה יותר יפה בזכותי .

אחרי שסידרתי את הפחיות בלי שיפלו לי באמצע התחיל לכאוב לי הראש .

נשכבתי על הספה , אולי זה יעביר את הכאב . אחרי חמש דקות התהפכתי לצד השני שהרגליים על הכרית ששכבתי עליה והראש על הספה .

אחרי כמה זמן , שגיליתי שזה רק מחמיר את כאב הראש , ניסיתי כל פעם תנוחות עד שהגעתי לתנוחה המושלמת ! הראש בין הכריות של הספה והרגליים באוויר .

הייתי ככה עד ששמעתי בום חזק שהבהיל אותי והפיל אותי . קמתי לראות מה קרה והייתי מזועזעת .

'דני !!!' צעקתי בחוזקה ונפלתי על ברכיי 'המגדל שלי !!!! מה עשית לו ?!' צעקתי עליו בזעזוע ואספתי את כל הפחיות אליי קרוב 'אל תדאגו , אני יסדר אתכן מחדש' אמרתי לפחיות וליטפתי אחת מהן .

'אשמתי שאת החלטת שנחמד לראות אותי נופל על פחיות !' הוא אמר והוציא מתחתיו פחית שהוא נפל עליה .

'זה לא נכון ! אני רציתי לעצב לך את הבית מחדש ! אתה כ"כ אנוכי' אמרתי נעלבת ולקחתי את הפחית מידו .

'נו ... על תעלבי , אני יעזור לך לסדר את זה מחדש' הוא אמר מחבק את כתפי ופורע את שערותיי .

'טוב קום , אתה מכביד עלי' אמרתי והעפתי את הפחיות והדני מעליי מנסה לקום ללא הצלחה .

הושטתי לדני את שתי ידי , עשיתי פרצוף מתחנן והוא עזר לי לקום .

הלכנו לכיוון הסלון שוב , משאירים את הפחיות שם והתיישבנו להמשיך לראות את הסרט .

נגמר הסרט ואיתו 3 חבילות פופקורן 2 שישיות של בירה והמון קריספס .

'אחחחח היה לי טעים' דני התנשם לרווחה פתח את כפתור מכנסיו ונשען לאחור .

נשכבתי על הספה על הרגליים על דני וחלמתי לי חלומות בהקיץ .

'מה את עושה ?' דני אמר בסקרנות ושיחק על פיטמותיו .

'חולמת' אמרתי בפשטות והמשכתי לחלום .

'על מה ?' הוא שאל , עדין עסוק עם הפטמות שלו . יש לו משהו נורא חולני בקשר לפטמות שלו ושל אנשים אחרים בפרט .

'על בית שאני יבנה לי ... הוא יהיה עשוי רק מפחיות של בירה . הידיות של הדלת יהיו פחית שאם אתה לוחץ עליה הדלת ננעלת . הבית יהיה בצורה של פחית ענקית . כל הכפתורים יהיו עשויים מפקקים של בקבוקי בירה , והוילונות יהיו שרשראות שעשויות מהצ'ופצ'יקים שאיתם פותחים את הפחית ... , בית חלומותיי* .. ' אמרתי בחולמנות ובהיתי בפחיות שנחו להן בשלווה על השולחן והרצפה .

'אני יוכל לגור שם גם ?' אני הסתכל עליי עם עיניים גדולות , לא שאין לו עינים גדולות בכללי , אבל הן היו נראות יותר גדולות . זה היה מפחיד קצת ... קצת הרבה .

'כן , נראה לי ...' אמרתי מהרהרת .

'אה !!! ויהיה לי גם בריכה שהמים יהיו בירה !' אמרתי בקפיצה והתיישבתי ליד דני תופסת לו את הלחיים עם ידיי , גורמת לפרצופו להיראות מעוך ומעוות .

'בסדר סאם .. אייה .. את מכאיבה לי .. סאם , זה כואב' הוא אמר מנסה להשתחרר מידי שאחיזתם רק התחזקה .

'מה את עושה לי ?' הוא אמר נכנע לאחיזתי

'לא יודעת , אתה נראה מצחיק ככה' אמרתי תוך כדי שעיוותתי לו את הפרצוף עם ידיי .

הוא היה נראה כמו דג ואז כמו ברווז . אחרי 5 דקות של התעללות הוא דחף אותי מעליו וניפח את לחייו , מנסה להחזיר אותן לחיים .

'סאם ... סאם !!!' דני אמר בלחץ 'אני לא מרגיש את הלחיים שלי !' דני אמר ונגע בהן כמה פעמים , לראות אולי עכשיו הוא מרגיש אותן .

'מתי כן הרגשת אותן ?' שאלתי בתמיהה .

'יש בזה משהו' דני אמר נרגע והלך לחדרו

אחרי דקה או שתיים שראיתי שהוא לא חזר , הלכתי גם לראות מה מעלליו .

'דני .. מה אתה עושה?' שאלתי בחשש כשראיתי את רגליו באויר וראשו וידיו נמצאות עמוק בתוך קופסא ענקית שיש לו בחדר .

'מחפש משהו' הוא אמר תוך כדי מאמץ . הסתכלתי עליו כמה שניות עד שהוא יצא מהקופסא מתנשם ובידו 2 מיקרופונים ודיסק מלא אבק .

הבטתי בו ממצמצת , מחכה להסבר שלו והוא הסתכל עליי עם חיוך מלא סיפוק ממצמץ גם .

'נו מזה ?!' שאלתי חסרת סבלנות ושילבתי את ידיי .

'דיסק !' הוא אמר עם חיוך ענק והנהן במרץ .

'אני יודעת שזה דיסק , אבל למה אתה מחזיק בו ?' אמרתי לו בתמיהה .

'כי אנחנו הולכים לשיר קריוקי !!' דני אמר באושר ודילג את דרכו לעבר הדיוידי.

'לא אנחנו לא' צעקתי בחוזקה ותפסתי בחולצתו של דני ומשכתי עד שנפל על הרצפה .

'למה את כל הזמן מרביצה לי ? זאת המערכת יחסים בנינו , מכות ?' דני שאל בעודו מתרומם ומלטף את התחת של עצמו בטענה שכואב לו.

'כן' אמרתי בחיוך מסופק ונתתי לו מכה בתחת . דני התחיל להתלונן שכואב לו שאני מתעללת בו כל הזמן ואני חיפשתי במקרר ובמקומות אחרים בירה , ללא מוצא .

'דני !!!!!!' אמרתי בזעזוע והוא הביט בי במהירות בשאלה 'נגמרה הבירה !' צעקתי , נפלתי על בירכיי והסתכלתי על כל הארונות הפתוחים במטבח של דני , שהיו ריקים מבירה .

'כי את שתית לי הכל !' דני אמר והצביע עליי באצבע מאשימה ופרצוף כועס .

'אולי תלך לקנות לי עוד?' אמרתי לו עם חיוך מסומם ועיניים גדולות , כמו ילדה קטנה שגילתה שאפשר לקנות סוכריות גם במכולת , לא רק לקחת לסבא ולסבתא שלה כל מה שיש להם . או במקרה שלי , לגמור לדני את כל הבירה .

'לא , סאם את שתית את כל מה שהיה פה , שזה המון ...' הוא אמר אוחז בידי ומרים אותי מהרצפה . הוא תפס בשתי כתפיי ועזב באיטיות , הוא הסתכל עליי במבט של 'הלוואי והיא תצליח לשמור על שיווי משקל' , עד שנפלתי לתוך זרועותיו שאם לא היו שם , הייתי נופלת על ברוסי – הכלב של דני שהסתכל על כל מה שקרה באותו הערב עם עיניים גדולות . אני בטוחה שהוא צחק עליי . כלב מטומטם . חמוד , אבל טמבל . הוא אכל לי פעם אחת ת'גרב , שהיא עוד הייתה על הרגל שלי ! זה נורא כאב .

טוב בחזרה לעניינינו . דני גרר אותי בקושי עד לספה ועליה קרסתי בעייפות ושיכרות .

'מה אני עושה איתה עכשיו ...' דני מילמל בכל ושיפשף את מיצחו ועורפו בבלבול . הוא הפסיק ששמע אותי נוחרת על הספה , וראה אותי מזילה ריר עליה כמו כלב .

'סאם , קומי .. את מרטיבה לי את הספה' דני אמר לי בהיסוס ונגע בכתפיי פעמים רבות עד שקמתי בבום והתנגשתי בראשו של דני , מה שגרם לי לכאב ראש הרבה יותר גדול ממה שהיה לי ולדני לצחוק עליי כנראה לשארית חיי .

הוא הרים אותי מהספה שם את יד שמאל שלי סביב כתפיו כדי שאוכל להישען עליו והלכנו לכיוון החדר שלו .

הראייה שלי הייתה מעורפלת , תוך כדי ההליכה דני כיוון אותי מלהתנגש בדברים כי לצערי לא ראיתי כלום חוץ מהנמשים על היד שלו . ניסיתי לספור אותם , אבל הם לא נגמרו !

הגענו לחדר שלו ודני הושיב אותי בעדינות על המיטה שלו , והתחיל לסדר דברים שהיו לו שם על הרצפה .

הרבה בגדים , דפים רבים שהיו עליהם מילים ותווים , ועוד כל מיני דברים מוזרים .

באותו הזמן בהיתי בו מסדר עם עיניים גדולות ואדומות .

'את רוצה ללכת לישון ?' הוא אמר לי והמשכתי להסתכל עליו ולמצמץ . 'אני יקח את זה כ-כן' הוא אמר וחייך אליי ואני נשכבתי על המיטה והוא התיישב ליד הרגליים שלי .

'אני יודע שלא תזכרי כ"כ , אבל היה לי כיף . זה היה אחד הערבים שאני לא ישכח' הוא אמר לי ואז התקרב לכיוון פניי נתן לי נשיקה בלחי , איחל לילה טוב ואחרי 5 דקות נשכב לצידי.

*'... ממלכת הילדים שבגבעת ברנר ...'

- - - - - - - - -

אהבתן ? ספרו לחברים !

לא אהבתם ... זיבי D:

לירי [שעושה קאמבק] ג'ונס .

Eleanor Rigby - The Beatles