התחלתי לענות על שאלון.
הבנתי שזה חסר טעם, מה זה מעניין אותכם, ואותי, זה סתם כדאי להעביר את הזמן.
אז במקום החלטתי לכתוב פוסט, לא נראה לי שזה יזיק.
אני מרגישה כאילו...כאילו לא יכול להיות יותר טוב. אולי זה האושר הזה שעליו דיברה גברת סופר על.
כל התחומים בחיים שלי...אם להגדיר את זה במילה פלצנית במיוחד- "פורחים".
עכשיו רק צריך לשמור על זה. אני מקווה שאצליח....
(פירוט קל: פסנתר, הולך מגניב.
מקהלה, ארנה שולט כרגיל.
צופים, הצעה מעניינת במיוחד. קשה לי להאמין שזכיתי לה...
חברה, אין שינוי, אני מרגישה ברת מזל ביותר.
הוא, לא נראה לי שאפשר לבקש ליותר טוב.
)
המקהלה האסטונית בארץ! אחת המקהלות הטובות בעולם,
זה פשוט מדהים לשיר איתן.
אה לגבי השביתה, ברצינות, נמאס.
תנו להם כסף ויאללה.... לבצפר.
או שאני הולכת להתחרט על כל מילה שאמרתי בעניין.
ושוב, שיהיה.
חיבוקים לכולם. 3>
(ביום שני בזכרון...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
