אחת השיחות המוזרות בחיי...
(אני:) "שקד אני הולכת לשירותים בסדר?"
(שקד:)"בסדר גמור",
***
לא אני לא 'בורחת' מהקן בשביל תשומת לב, לא בשביל להעיר כמה אנשים, ואני לא שואלת: "אם אני יכולה ללכת" כי אני יודעת את התשובה מראש.
אני הולכת בגלל שלא נוח לי בעיקר, וכן אולי יש לי הרבה יותר חברות מאשר שונאים, אבל כבר כל כך נמאס לי שאני לא יכולה להיות איתם באותו חדר., תקראו לי ילדותית, תקראו לי בכיינית, תגידו לי שאני בורחת מהצרות שלי,
אני לא אכחיש- זה ישפיע אליי - אבל הרבה פחות מפעם.....
ואחרי ההקדמה הזאת ניגש לסיפור:
אחרי שסיננתי כבר די הרבה שיחות, רובם מרצוני ושיחה אחת בגלל שעזרתי לאיש תועה ברחוב,
דיברתי עם איילת,(מה הייתי עושה בלעדיה?), שיחה חשובה שרק בשביל להסביר מה קרה במהלכה, צריך פוסט שלם.
תעיתי לי ברחובות שליד הבית שלי- עד שמיכל ורז (!), (אחותי הגדולה והמדריך שלי לשעבר..), עצרו אותי לפני שפניתי לעוד סמטא חשוכה וגשומה.
"טוב תנתקי!"
"מי זאת בכלל?? איילת? אה.. תמסרי לה ד"ש!"
אז ניתקתי, מה כבר יכולתי לעשות?
-"טלי מה קרה? למה הלכת מהפעולה? את יודעת מה קרה שם בכלל??"
-"טלי רוצה שנדבר איפשהו? או אולי שוקלד? תראי יש לי קינדר!"
-"טוב בסדר, וקצת שוקולד יכול להיות נחמד..."
-"טוב אז בואי נלך למכבסה, (זאת שליד המכולת),"
-"המכבסה?! לא! אני רוצה מקום חשוך ואפל! (גם אני עדיין בשוק שבכלל אמרתי את זה..), וחוץ מזה ממש הרבה אנשים עוברים שם אני לא רוצה שהם יראו אותי ככה!"
"מי בכלל עובר במכבסה?? גם אם מישהו עובר הוא לא יתפלא שיש מישהו שיושב שם- אלא שיש בכלל ילדים בגבעה!" , הברקה של מיכל...
טוב בשלב הזה נכנסו כבר למכבסה - רז גירש את האיש האדמדם שעמד שם, וכדי שזה יהיה כיביכול מקום 'חשוך ואפל ' , הוא גם כיבה את אור.
"טוב את רוצה להתחיל מההתחלה ההתחלה? או רק מההתחלה??"
"מההתחלה התחלה"
(כאן אני מספרת את כל על המסיבה של קורין, ההערות מחן אור ואיתי, המשימה המטומטמת וחסרת הטאקט 'מעגל האמון' בסדנה המטומטמת, איך שהתפלגנו, המבטים המעצבנים של נועה, הפתקים במעטפה שלי- "היי, מאור" "אין לי מה להגיד, מחן" (הם רק שחכו להוסיף- בשנאה, אור חן...) ההתנקלויות המטומטמות וכו...)
בנתיים נשים עוברים ושואלים אם היה קצר בחשמל או משהו- ("לא בכלל לא, זה היה ככה כשנכסנו"), והחלו להעלות מחשבות על לכייס את המקום,
רז ממשיך לדבר ומספר על כוסות:
"נכון כשהיית קטנה שיחקת בכוסות?"
מיכל-" לא אמא לא הרשתה לנו,"
"בכל מקרה- את יודעת מה הסיפור- שמים כוס אחת, והמגדל נשאר עומד, מוספים כוס שניה וזה עוד איכשהו נשאר יציב, כוס שלישית וזה מתחיל לרעוד- ובכוס הרביעית המגדל נופל,
וכל בהכוסות מסמלות ת כל הריבים והתככים בינך ובין קורין נועה וכו',
וצריך לעשות משהו בנוגע לזה"
אמרתי מה שאמרתי הם אמרו מה שהם אמרו- בסוף הקינדר נגמר ושניהים היו צריכים ללכת לפעולה-
"טוב טלי- ותחשבי על מה שאמרנו לך",
אין ספק שאני לא אחשוב....
אחת מהשיחות המוזרות שעברתי בחיי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
