האמת- אני חושבת שאם עכשיו אני אכתוב חוויות מהטיול אני לא אפרוק את מה שבאמת חשוב לי לפרוק- ואני סתם אוציא אנרגיות מיותרות.
אז בעקבות המשפט שאולי הכי עודד אותי בכל הטיול הזה, שגרם לי להרגיש הרבה פחות בלתי נראית ממה שהרגשתי-
"הייתי משלמת הרבה מאוד כסף כדי לדעת מה את חושבת עכשיו" - שנאמר מפיה של נונה (ראו קישור ברשימות),
דוגרי הוא מאוד עודד אותי ואחריו הרגשתי הרבה יותר טוב,
ואולי כדאי שאני אתחיל לחשוף את הרגשות שלי כבר -כדי להרגיש יותר טוב,
"אני לא ראויה לו"
"אני לא ראויה לו"
"אני לא ראויה לו"
"אני לא ראויה לו"
"אני לא ראויה לו- כשיש כל כך הרבה יותר טובות ממני שלו יהיה יותר טוב איתן"
את כל המחשבות הפילוסופיות למינהין כבר דיי שכחתי אבל אני זוכרת שהיו דיי הרבה,
כנראה שנראיתי ממש מדוכאת ביומיים הראשונים- כי אפילו דניאל שאל אותי אם הכל בסדר,
הכל התחיל להיות הרבה יותר טוב אחרי שהוא הלך והשאיר אותי עם פרצף ממש מטופש-
איה: "מה זה הפרצוף הזה?"
אני: "איזה פרצוף?" (חיוך מטופש למדי עדיין)
איה: "זה - (פה היא מראה לי את הפרצוף המטופש..) זה פרצוף.. מאוהב?? (חשדנות)"
אני: "אממ, לא- טוב כן"
איה: "טוב אז תנסי להיות פחות שקופה" (פה אני מנסה להוריד את הפרצוף הזה לאלתר, אני צריכה לעבוד על זה...)
מחקתי הרבה מן המחשבות שהיו כאן קודם פשוט לא הרגשתי נוח כשהן מתפרסמות...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
