a beautful mibd

אומנם עוד לא מיציתי את הבלוג הזה,

ואני לא ממש רוצה להמשיך איתו.

זה היה נחמד לכתוב אותו- אבל הוא לא היה ממש אני,

כנראה שהושפעתי מהאווירה כאן בישרא...

הבלוג הזה משקף חלק מאוד מסוים ממני- והוא הרבה פחות ביטוי ל'טלי ההשמחה', (נקרא לזה ככה...)

לרוב שאני כותבת- זה או במצב של עצב קיצוני- או שמחה קיצונית, ולכן זה בכלל לא דומה לי,

לרוב כשאנשים כותבים בלוג- הם מוצאים דברים מהקשרם, (אני לא מדברת על בלוגים קרובים!)

ואני לא רוצה להיות עוד אחת שמשנה את המציאות כדי שתתאים לי לבלוג,

אני מרגישה שהבלוג הזה תוקע אותי בשלב של דיכאון בחיים שלי- ואם אני רוצה להתקדם ולהפוך לאדם הרבה יותר שמח ואופטימי,

אני זקוקה לשינוי,

ואני מאמינה שהשינוי מתחיל כאן.

אז במקום לשבת מול המחשב- ולקבל התקפי דיכאון רק מלשבת מול המסך הזה,

אני פשוט 'אמשיך בחיי'