כמה שזה בלתי נתפס,
האכזריות הזאתי,
הם יכלו כבר סתם להרוג אותנו- אבל כל ה'משחקים' האלו באנשים-
ניצול כל כך מתוכנן ומוקפד כדי לסחוט את טיפת החיים האחרונה שנותרה בהם,
אני אפילו לא יכולה להזדהות איתם- כי לא משנה גם אם אני אחבר את כל הדברים הרעים שקרו לי בחיים, זה פשוט לא משתווה לזה,
הכל עובד על לוח זמנים- של מ-ו-ו-ת,
התעמולה הנאצית עבדה טוב מידי,
הסתירו את מה שצריך, והיללו את כל מה שרק אפשר-
זה עושה לי בחילה,
איך? איך!? איך כל האנשים מסביב פשוט לא שמו קצוץ על מה שקורה מסביב, על מי שהיה פעם השכן שלהם- או מי שמכר להם נעלים- או מי שייצג אותם בבית המשפט, או מי שניתח אותם!
אולי קל להגיד את זה- אבל- אם אני הייתי הם, הייתי מוותרת על חיי הנוחות שלי כדי שהאחרים יקבלו מה שמגיע להם!
כל פעם שאני נזכרת בשואה, אני או מקבלת בחילה או שאני פשוט חושבת על הבזבוז הזה-
של גנים טובים, של מיליוני אנשים בעלי פונטציאל להפוך את העולם לטוב יותר, ולא רק יהודים!
מי יודע אם לא היו הורגים על ימין ועל שמאל..
איך זה שאצלהם- חומר לחיטוי מים, הופך לציקלון בי.......
ההכחשה........ למה לא עשו משהו!?
הפחד הזה הוא כבר לא אנושי- ובעצם התרבות הנאצית שמאמציה היו הגדולים ביותר בהיסטוריה להפוך לאלוהית-
גרמו לה אך ורק להפוך לפרמיטיבית יותר ויותר....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
) והקיר הכתום-