התאוריה על לב העולם

היא כל כך יפה
זה צובט בלב שלך,
אך בכאב עצום.
היא לא מבינה
שאני רוצה אותה,
לא אומרת לי כלום.

בגינה תשב
עם הטבע להתערבב,
היא והשושנים.
שתי מילים אולי
הגדר מאחורי,
אין לי אומץ מתאים.

כל השבוע חלון פתוח
כוכבים מעל ולב מתמוטט.
הייתי נותן לה שק של סנטימנטים
אך אני מתבייש לתת.

זה קורה רבות
גם במשפחות טובות,
ילד אוהב אישה.
היא בסוף תרגיש
שאני עומד בכביש,
ותפנה את ראשה.

כל השבוע חלון פתוח
כוכבים מעל ולב מתמוטט.
הייתי נותן לה שק של סנטימנטים
אך אני מתבייש לתת.

כבר שנה חלפה
את הבית היא עזבה,
לאן - זאת לא אדע.
וקשה יותר
למלא את החסר,
רק נותרה שושנה.

כל השבוע חלון פתוח
כוכבים מעל אומרים לא כדאי.
הייתי נותן לה שק של סנטימנטים
אך חיכיתי יותר מדי.

 

יקירה, תפסיקי כבר לפחד, לרצות, לבהות, להנגד, לשתוק, תפסיקי כבר לא לעשות כלום!

 

באהבה, אלה

 

 

נ.ב- עשיתי עיצוב חדש בהשראת החורף, מה דעתכם?

תפסיקי לעשות לעצמך צל ותרימי ראש כבר!