נכון, זה לא פרק, אבל!

.... טוב, האמת היא שסתם התחשק לי להעלות פוסט. ובנימה שונה לחלוטין:

יש לי התוודות. והיא קשה. הכל התחיל ביום בהיר, כשישבתי לתומי וכתבתי את פולינג פור יו ואז, בלי אף התראה מוקדמת, השם "בל" הוחלף בשם "אל"!O:

ניסיתי לשכנע את עצמי שזו שגיאת-הקלדה טיפשית, אבל שרשרת של מקרים הובילה אותי אל המסקנה הבלתי-ניתנת-לערעור (תוזכר בהמשך).

אז חזרתי לאחור, לימים של EWO, ופשוט קראתי את כל הפרקים מההתחלה. למה? כי אני אדם-נטול-חיים. (העיקר אני בוכה לכן שאינלי זמן. האמת שיש לי, פשוט אינלי כוחXD)

חייכתי כשראיתי את התגובות על מלמולי-השינה של דאגי, צחקתי כשרשמתן תגובות-עידוד לג'ואי (כנ"ל כשקראתי שאהבתן את הפיתות המעופפות באול אבאוט יו), והתרגשתי כשחלקכן בכיתן כשאלה ומאי עזבו את אנגליה.

ו, האם אני טועה באמרי שגם אתן אהבתן את דני/אלה? אם לוקחים בחשבון את התגובות, אני חושבת שלא. ם:

ולבסוף, כשהגעתי לפרק האחרון של אול אבאוט יו, ליבי נשבר לרסיסים למראה התגובות *מוחה-דמעה*. NOT. לא, סתם, באמת היה כיף לקרוא את התגובות האלה. (:

....

מה שאני מנסה לומר הוא... ועד כמה שקשה לי לומר את זה...

גם אני, אחרי הכל, מתגעגעת לדני ואלה.

אז חשבתי... למה אי אפשר להמשיך את דני/אלה... בפיקים קצרים?D: כמו, לדוגמא, "מה קורה כשאלה פוגשת את מר וגברת ג'ונס בפעם הראשונה?" וכלמיני כאלה בסגנון.P:

אז, בעיקרון, רק רציתי לשתף אתכן עם המחשבות שלי.D: עכשיו רבע לאחת בלילה ואתן לא תקראו את זה עכשיו בכל-אופן, ובכל זאת.XD

אבל אם אתן בעד, אני אשמח לשמוע בתגובות. אם אתן נגד, רק תתנו לי סיבה אחת למה לא.

טוב, ואני חושבת שזהו.D:

לילה טוב לכולן, וחג שמח.3>