אז אני עכשיו בשעתיים-חופשיות בבית ואז אני צריכה לחזור שוב לבצפר >: אבל , נו , מחר חופש! D:
אני כבר מחכה שנגיע לפרקים יותר מתקדמים , כי עכשיו הפרקים האלה הם הכי לא מעניינים, תכלס XD
לפני הפרק הזה, קצת דמיון מודרך :דמיינו את הילד של דני וטום . עם המחשבות הכחולות האלה, אני אשאיר אתכן לרייר לכן בשמחה (לפחות כמוני!) . לינוי :)
דרך אגב, הפרק מתחיל מנקודת המבט של תומאס ואחר כך עובר לזאת של ג'ס.
* * *
"מה הקטע שאתה לא מספר לה שהיית בבית של לוסי?" דאגי שאל אותי. האמת, שאלתי את עצמי את אותה שאלה בדיוק. "אני לא יודע. זה פשוט לא הרגיש לי נכון." "טום, כבר נפגשת עם לוסי פעמיים." דני אמר ונאנח. "ו..?" "בדרך כלל אחרי שאתה נפגש עם מישהי ,לדייט שני –" "זה לא היה דייט." קטעתי אותו במהירות. הוא גיחך. "אוקיי, אז זה לא היה דייט. אבל בפעם השניה שאתה .. אממ ... רואה מישהי , היא כבר מסיקה שאתם ביחד. תאמין לי." הוא הצביע על עצמו. "לא. היא לא." "הוו , האמנם, תומאס? אולי תתקשר ללורי לשאול אותה מה לוסי סיפרה לה עלייך?" הוא הצביע לעבר הטלפון. היססתי. כעבור כמה שניות ,הנהנתי. "בסדר גמור." - "אוקיי, אז ביי לורי. תודה." ניתקתי בלב כבד. "מה היא אמרה?" דני חייך חיוך לגלגני, בתוספת שילוב ידיים . "ש...טוב, לוסי סיפרה לה שאנחנו זוג." הסתכלתי עליו. "תגיד את זה כבר." "אני שונא להיות צודק, אתה יודע.." הוא אמר בחיוך מתנשא. "אבל אמרתי לך!" "למה אתה לא מרוצה שאתה עם לוסי? אתה ראית אותה בכלל? dude, הבחורה שווה." דאגי גיחך. "אני לא אוהב אותה." פלטתי. אחרי רגע כבר התחרטתי. "אז ואת ג'סיקה כן? נו , תספיק להיות תינוק." דני אמר ובחן אותי, אני יודע לאיזה תגובה הוא ציפה.שאני אפסיק אותו או אצחק או משהו. אבל לא עמדתי בדרישות. "טום..!" "מה?" מלמלתי. "אתה כל כך בקטע של ג'סיקה." "אני לא.אין לי מושג מה אני בכלל מרגיש." "אתה כן." "אני לא." "אתה כ-" "תפסיקו עם זה כבר! טום , אתה לא יודע לשקר.. זה כל כך ברור שאתה רוצה להיות איתה. טוב, לפחות לוסי תישאר בשבילי.." דאגי חייך לעצמו והתרווח בכיסא.הוא הסתכל עליי. השפלתי את מבטי. "תראה דאג, הוא אפילו לא מתווכח!" דני קרא וחייך. "עזבו אותי." עליתי לחדר. נשכבתי על המיטה. העפתי מבט לעבר החלון. הוילונות בחדר שלה היו פתוחים, אבל החדר היה ריק. נאנחתי. ריי בא לבקר אותי. הוא לבש חולצה כחולה, שהבליטה את העיניים המהממות שלו. ישבנו בסלון, מחובקים וראינו סרט. אבא שלי לא היה בבית. הכנתי פופקורן, שכמובן נשרף . אז סתם דיברנו וצחקנו. "אז עוד לא סיפרת לי.." הוא הניח את זרועו על כתפי בחיוך ."מה מעשייך כאן בממלכה המאוחדת שלנו?" "גרתי קודם באמריקה , כמו שאתה יודע, עם אמא שלי והחבר שלה. ופשוט...היו כמה דברים, והחליטו שעדיף שאני אהיה פה, בלונדון." הוא ליטף את ראשי. "אבל אני מעדיפה לא לדבר על זה ממש.." הוספתי בשקט. הוא הנהן. "זה בסדר." לחש. חיבקתי אותו. "את יודעת." הוא פתח ואמר. "לפני שהגעת , אני ... טוב.. היה לי חלום לטוס קצת מכאן." הבטתי בו. "לאן?" "אני לא יודע... פשוט, מחוץ לתחומי המדינה. אולי אירופה, אולי אמריקה... העיקר לצאת קצת מכאן.." "ומה זאת אומרת 'לפני שהגעתי'?" "טוב, אני לא רוצה לעזוב אותך..." חייכתי אליו. הוא חשב לרגע. "את רוצה?" "רוצה מה?" ניערתי את ראשי בבלבול. "לטוס איתי." "מתי?" "מחר בבוקר." "אתה רציני?" הוא התיישב בהתלהבות. "ג'ס, תחשבי על זה, כמה טוב יהיה לנו ביחד..." "ריאן, אני מצטערת אבל אני רק הגעתי לכאן ו..." ואני לא רוצה להתרחק מטום, הוספתי לעצמי בקרירות בשקט. האמת הייתה קשה, אבל זה מה יש. הוא נאנח והנהן. "אין בעיה. מצטער." "אין לך על מה." נישקתי אותו. "ותודה על ההצעה, בכל מקרה." הוא חייך אליי והחזיר לי נשיקה. שמענו את דלת הכניסה נפתחת ובפתח עמד אבי. "בוא, נעלה לחדר." לחשתי לריי.הוא חייך. לקחתי את ידו בידי ועלינו במדרגות . נכנסנו לחדר שלי, העפנו את כל הבגדים מהמיטה, והוא נישק אותי. עצרתי לרגע, מעיפה מבט מהיר על החלון. הלב שלי קפא. התנתקתי במהירות מריי. טום עמד שם, בחלון, מביט היישר אלינו במבט אטום.