'נהדר,' חשבתי בזמן שהכנתי את השיעורים של פז. 'במקום לשמוע שירים של מקפליי אני יושבת ועושה את השיעורים של אחותי בת השלוש עשרה."

עברה שעה וסיימתי להכין את השיעורים שלה. "פז, סיימתי!" כשהיא לא ענתה, הלכתי לחדר שלי והכנתי את התיק. לאחר-מכן, אחרי שהייתי בטוחה שפז ישנה, הלכתי למחשב וחיברתי אליו את נגן ה- MP4 שלי. הכנסתי לשם את כל השירים של מקפליי. לקחתי את התיק ואת הנגן ויצאתי מהבית.

"שאאאלום." אמרתי, מאריכה את ההברה הראשונה.

"היי." מאי פתחה לי את הדלת. "לי גם כאן, היא בדיוק עלתה למעלה."

"סבבה לפנים." חייכתי במבט דבילי. "לאן את הולכת?" שאלתי כשראיתי שהיא מתחילה לרדת במדרגות.

"אני יורדת למרתף, אנחנו נישן שם. אני צריכה לסדר לנו שם את השמיכות והכל..."

"אוקיי, אז אני עולה למעלה." אמרתי ועליתי במדרגות. נכנסתי לחדר של מאי וראיתי את ליאור יושבת על הכיסא מול המחשב. "היי לי."

"היי," היא השיבה. "תראי את זה." היא סובבה את המסך לכיוון שלי.

"מה זה?" שאלתי כשראיתי על המסך קליפ כלשהו. הראו בו להקה מסוימת מנגנת בתוך מוסך, ונערה שבדיוק נכנסה במכונית. "אין מצב." אמרתי בהפתעה. "אלה מקפליי?" כנראה ששוב חייכתי בדביליות, כי היא פלטה צחוק קטן אחרי שהסתכלה עליי.

"כן, זה הקליפ של השיר 'That Girl' . נכון שהוא פשוט מגניב?"

"וואו, הם מעולים! לא יכול להיות." בהיתי בהלם במסך. "זה דני?!" פשוט אין מצב. ממתי היה לו שיער חלק?

ליאור הנהנה. "אז הוא היה עם החלקה. אבל הרבה יותר יפה לו תלתלים, אם תשאלי אותי."

לא יכולתי להפסיק לבהות בו. כמה שהוא מוכשר ושר מדהים, שלא להזכיר כמה שהוא יפה...

"יואו!" ליאור קראה פתאום.

"מה קרה?" שאלתי בפליאה. זו הייתה קפיצה לא צפויה.

"את יודעת על מה חשבתי עכשיו?"

"על מה חשבת עכשיו?"

"תקשיבי, אנחנו נוסעות ללונדון, נכון?" היא שאלה והמשיכה לאחר שהנהנתי. "טוב, אז גם מקפליי נמצאים בלונדון, נכון?" הנדתי בראשי בבלבול. "נו, הם מופיעים שם!"

"כן, אבל כל הכרטיסים נמכרו." אמרתי באטימות.

"כן, אבל אולי ניתקל 'בטעות' במקפליי!" היא אמרה בשמחה.

"ברור, ואחרי זה דני יגיד לי שהוא אוהב אותי ונתנשק." אמרתי, לא יודעת אם לצחוק או לבכות.

"נו, מה איתך? זו לא תהיה בעיה גדולה כל-כך לפגוש אותם שם! ואולי סתם ניתקל בהם ברחוב או משהו..."

"את יודעת מה? זה לא כזה הזוי." אמרתי, מהרהרת בדבריה.

"כן, הרי בסופו של דבר, לונדון לא כזאת גדולה." היא חייכה.

"אבל אנגליה כן." אמרתי, אבל אז הפסקתי להרוס שמחות. "תארי לך מה יקרה אם אנחנו ניפגש איתם והם ייתנו לנו כרטיסים להופעה!"

ליאור התחילה לצרוח ולקפוץ על המיטה. באותו הרגע, מאי נכנסה לחדר. "מה את עושה?" היא שאלה, מגחכת.

"אנחנו נפגוש את מקפליי באנגליה!!!" ליאור קראה תוך-כדי קפיצות.

"או-קיי." אמרה מאי במבט של 'איך-לעזאזל-מצאתי-את-עצמי-עם-הילדה-הפסיכית-הזו'. "בכל מקרה, סידרתי לנו למטה את המיטות והכנתי ארוחת-ערב."

"ארוחת-ערב!" ליאור אמרה, קפצה מהמיטה וירדה במדרגות.

"אז אנחנו פוגשות את מקפליי באנגליה, מה?" מאי שאלה.

"אה, לא," אמרתי בחיוך. "זה פשוט שאני ולי פנטזנו קצת שאולי נפגוש את מקפליי איכשהו..."

"אה, ברור. וזה גם, ממש יקרה."

"הי, תשאירי לי משהו!" אמרתי ל-לי, כשהיא שמה בצלחת שלוש חביתות.

"בסדר, בסדר." היא אמרה, ואז שינתה נושא. "תגידי, זו רק אני, או שכל הקליפ בהית בדני?" היא חייכה בערמומיות.

"ומה אם כן?"

"אה, שום דבר. רק שאת נדלקת עליו."

"ממש לא! אני פשוט חושבת שהוא ממש מוכשר. וחוץ-מזה, ככה את מכירה אותי? אני לא נדלקת על אנשים בגלל מי שהם, או איך שהם נראים!" מחיתי.

"כן, אבל היית שמחה להיתקל בדני באיזו סמטה חשוכה, לא?" היא אמרה ומאי והיא התחילו לצחוק.

"לא נכון..." מלמלתי, בעוד הסומק מציף את לחיי.

"אוּ, היא מסמיקה." מאי אמרה לליאור. "כן, היא דלוקה עליו."

"די, עוברים נושא!" אמרתי במהירות. "להארי." הוספתי, מסיטה את מבטי לעבר לי.

"מה איתו?" היא שאלה, מנסה להישמע כרגיל.

"אוי, זה המתופף?" מאי שאלה. הנהנתי.  "שמעתי שהיה לו רומן עם לינדזי לוהאן!"

"וואט דה פאק?!" ליאור שאלה בהלם מוחלט. "לינדזי לוהאן? איך לעזאזל...?!"

"נו, בטח יצא להם לבלות הרבה בסט-הצילומים וככה הם התחילו, אממ, לנהל רומן." אמרתי בחכמה.

"טוב, לפחות זה נגמר, נכון?" ליאור שאלה, הדאגה בקולה מובהקת. "זאת-אומרת, יש לו חברה עכשיו." היא הוסיפה במרירות.

"בטוח ש - "

קטעתי את מאי במהירות, נזכרת במשהו. "תדליקו MTV! יש עכשיו TRL, ואני חייבת לראות."

"וואו, איזו דרמה. בסדר, אני מדליקה." מאי אמרה וקמה להדליק את הטלוויזיה.

בדיוק כשמאי העבירה לערוץ MTV שמענו את דברי המנחה: "ועכשיו קבלו להקה שאולי תשמע לכם מוכרת. הם הגיעו היישר מהממלכה המאוחדת, האלבום האחרון שלהם יצא בשנת 2006, ועכשיו הם עושים קאמבק עם סינגל חדש! קבלו את 'מקפליי' עם הקליפ 'The Heart Never Lies'!"

ליאור צרחה בקול. היא התקרבה למסך ה-LCD, ושפשפה את עיניה כדי לוודא שהיא לא הוזה. "א-אלה מקפליי!" היא אמרה בהלם. "ע-עם ס-סינגל ח-חדש!" היא גמגמה. "הנה טום! הוא שר כל-כך יפה!" היא אמרה ונמרחה על מסך הטלוויזיה. "הארי!" היא צעקה. "גילח את כל השיער שלו! והנה דאגי! הוא גידל שיער!!!" היא אמרה בהתרגשות. "דני!" הייתה הצווחה האחרונה שלה.

התמקדתי יותר על דני. לא יכולתי להילחם בזה. בקול העמוק והיפה שלו...

"וואו, זה שיר ממש יפה." מאי אמרה, לתדהמתנו.

"ידעתי שעמוק בלב גם את אוהבת אותם!" ליאור אמרה וחיבקה אותה בבדיחות, קצת מוחצת אותה מרוב ההתרגשות מהקליפ החדש.

אחרי שהפזמון חזר כבר כמה פעמים, ידענו לשיר את הפזמון האחרון. וכך שרנו אותו ביחד עם דני וטום.

"אני כל-כך הולכת לחרוש את הקליפ הזה ביוטיוב." ליאור אמרה, מתנשמת במהירות.

"דאגי היה ההוא עם הכובע, נכון?" מאי שאלה, מהורהרת.

"כן, למה?"

"כי ברגע זה נוכחתי לדעת שהשלמות אכן קיימת."

"ידעתי שזה יקרה במוקדם או במאוחר."

"הם-הלהקה-הכי-נסגדת-שקיימת-בכל-הפלנטה-הזאת." אמרתי בהחלטיות, עדיין רואה את דני המתולתל מהקליפ בעיני-רוחי.

"אני שמחה ששמת לב לזה." ליאור אמרה בשמחה. אחרי שסיימנו לאכול, מדברות על הקליפ וצוחקות מהמבטים והצרחות של לי על המייקאובר המושלם של הארי, דאגי, דני וטום, ירדנו אל המרתף כדי לראות את הסרט.

"איזה סרט הבאת?" מאי שאלה את לי, מדליקה את הטלוויזיה. מסתבר ש-לי הביאה קומדיית אימה- הז'אנר האהוב עליי. ולמרות זאת, לא יכולתי להתרכז במילה אחת שנאמרה בסרט. לאחר חצי-שעה כבר התחלתי להיות מנומנמת. העפעפיים שלי נעשו כבדים ואט-אט נרדמתי. חלמתי על גשם, ועל מכונית שנופלת לאגם... הקליפ השפיע עליי קשה.