| |
black box פעם נסיכה - תמיד נסיכה?
the life & bullshit of a pseudo-yummy-mommyבת 33, נשואה+3 לא בדיוק שפויה, ולגמרי לא שקטה
ומי שרוצה לקרוא-מוזמן |
| 6/2003
רגע אמיתי
טוב, רגע שקט מפוסטים הומוריסטיים או מלנכוליים. עכשיו החיים האמיתיים. וצריך להחליט. אולי בגלל זה כבר יומיים ברציפות יש לי מיגרנות מזעזעות.
עוד מחזור בא והלך לו. הפעם למרות האיחור לא הייתי מאוכזבת. כבר לא מקווה. אולי זה מה שהכי קשה לי בלחזור לטיפולים - זה לקחת סיכון ולהתחיל לקוות. אנחנו צריכים להחליט אם לחזור לטיפולים, וזו אחת ההחלטות הכי קשות שאי פעם היינו צריכים להחליט ביחד. להתחיל מחדש לקוות
לקוות לילד ולהיות מוכנים ללכת עד הסוף עם הרצון הזה - כשכל החיים שלך (ואני מקווה שבמידה כזו או אחרת בניגוד לטיפולים קודמים, גם שלו) סובבים מסביב לאולטראסאונד/בדיקות דם/זריקות/ציפיה מורטת עצבים
לקוות שאנחנו חזקים מספיק בשביל להאמין שאנחנו יכולים להיות מהזוגות שהזוגיות שלהם רק מתגבשת ונהיית יותר עמוקה בתוך התהליך הזה, למרות מה שקרה בסיבוב הקודם. להכנס לזה הפעם בעיניים פקוחות - כשאנחנו יודעים שכל אלמנט פרטי בחיים שלנו נהיה פתאום מכני וקליני - את הילד שלנו יעשו בתוך צלחת פלסטיק. החצי שלי בעניין יצא תחת הרדמה מלאה. שלו - באותו בוקר בתוך כוסית פלסטיק. אם אני לא אהיה מחוקה לחלוטין מלקום בחמש וקצת להספיק לבדיקות דם ואולטראסאונד לפני העבודה אני אהיה חלק לפחות בקטע הזה...
לשאול את הרופא אם מותר לכם לשכב, אם מותר לך לעשות ביד, אם מותר לו לגמור...הכל מתגמד בפני המטרה הסופית. היו לי פעם חיים, ועכשיו יש לי שוב, ואם נחליט שוב ללכת על זה האם מה שיישאר לי שוב הם רק החיים בסייבר?
לקוות שאנחנו לא עושים טעות. שהבטחון שלי באהבה שלנו, למרות נוכחותו עדיין של הנעלם בחלומות שלי, בסיוטים שלי, ברגעים שונים ומשונים בשגרת יומי. לקוות שאני צודקת בהנחה שלי שזה שזה כואב פחות זה אומר שאני מניחה אותו מאחור בתור אהבה לשעבר, משלימה עם זה שלא יהיה יותר - אפילו לא משפט יחיד נוסף. ושזה שאני מצליחה להיות מאושרת, בלי סייגים, גם כשהוא לא פה, זה אומר שלפחות בנושא הזה עשיתי משהו נכון...
לקוות שהפעם תהיה שם בשבילי, כי עם הלבד אני לא יכולה להתמודד יותר
כי כמו שאתה לא תוכל לשאת פגיעה נוספת באמון בנושא של נאמנות, כך אני לא אוכל כנראה לשאת את חוסר היותך איתי - למרות ואולי בגלל שאני יודעת את כל הסיבות. אני צריכה אותך איתי, כי זה לא אני שעוברת את הטיפולים. אולי פיזית זו אני, אבל אלה אמורים להיות אנחנו.
ואולי זה הכי מפחיד אותי. כי לאבד אותך או לאבד את האמונה שאנחנו יכולים לעשות הכל ביחד אם רק נרצה את זה מספיק, זה לאבד את הבסיס שעליו אני עומדת.
רוצה להיות אמא
רוצה להיות אמא של הילד שלך, של הילד שלנו.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
