| |
black box פעם נסיכה - תמיד נסיכה?
the life & bullshit of a pseudo-yummy-mommyבת 33, נשואה+3 לא בדיוק שפויה, ולגמרי לא שקטה
ומי שרוצה לקרוא-מוזמן |
| 6/2003
 מרפילוגיה (הומאז' לצ'רלי תפו"א)
איך שהדברים התחילו להרגע, כמובן שהוא צץ לו פתאום. שבועות אחרי הסיפורההוא חיפשתי אותו חיפוש שקט במסתרי הסייבר, והוא נעלם. כמו נעלם אמיתי.
ולאט לאט החיים התחילו לחזור למסלולם. הרבה דמעות, יזע ועבודה קשה, וכנראה גם הזמן, והמרחק...כמות האזכורים שלו ירדה פלאים - לא כי אני לא חושבת עליו, אבל כי זה כואב פחות, אז פחות כותבת על זה
וגם אולי כי ההכרה בזה שזה נגמר שוקעת לה לאט
והיום בשוטיטי אי שם בעוד שעה של חוסר מעש באיזה פורום נידח השארתי הודעת תגובה להודעה שמישהו כתב (הסתכלתי על ההתחלה של השרשרת, לא על התגובות), ופתאום אני קולטת מתחת לניק של מי נמצאת ההודעה שלי.
הנעלם. בכבודו ובעצמו.
אם זה לא חוק מרפי בפעולה אני צנצנת - ברגע שתחשבי שזה מאחורייך, הוא יצוץ...
התקשרתי לבעל, ספרתי לו, לקח את זה באיזי. שמחתי - כנראה שאנחנו באמת מתייצבים. אולי אני סתם נלחצת, אולי הוא לא יזהה את הניק שלי (הוא קרא יחסית מעט דברים שכתבתי בניק ההוא), אולי גם אם הוא יזהה הוא לא ייצור קשר במערכת במסרים. אני מקווה שלא, למרות הקול הקטן שמקווה שכן. קול ההגיון מנצח. כי עכשיו הוא גם קול של אהבה...
אבל זה עשה לי קצת בלגן בבטן, וקצת פרפורים בלב. שלא מיטיבים עם הנסיכה במצבה הכה עייף ומרוט עצבים גם ככה...
אז לסיום אני אצטט את יקירתי, ורד מוסנזון
"עכשיו הוצאתי אותך מהסיפור שלי
בסיפור שלי אין יותר מקום בשבילך
אתה חופשי להכנס לכל סיפור אחר שימצא חן בעיניך
אני לא אתערב יותר
רק דבר אחד רוצה ממך
שבכל סיפור בו תיטול חלק
רחוק, קרוב
קצר או מתמשך
תקדיש שבריר שניה לשמיעת
מקצב הזיוף הזה"
אני הולכת להוציא עצבים על האופניים בחדר הכושר...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
