| |
black box פעם נסיכה - תמיד נסיכה?
the life & bullshit of a pseudo-yummy-mommyבת 33, נשואה+3 לא בדיוק שפויה, ולגמרי לא שקטה
ומי שרוצה לקרוא-מוזמן |
| 7/2003
סטיה מהנורמליות (אני , נורמלית?)
לא באמת חשבתי שזה יימשך לאורך זמן
שלווה, ואני? שלוותא. more like it
סדרה של התרחשויות ביזריות במיוחד - מההודעה שבטעות נשלחה לחלל בסביבתו הקרובה של הנעלם, דרך התקלות ביזארית ביותר בדמות מיתולוגית מהעבר (להלן - הבחורה שאהבתי לשנוא בתיכון) בעבודה (היא עדיין לובשת חולצות שקופות מעל חזיות מינימליות ועדיין נראית כמו כבשה, אבל כבשה כוסית, הבתזונה), ועד לחלום אירוטי מביך במיוחד (ככה זה, כשמנסים בכח לא לחשוב על מישהו - חולמים עליו בלילה)...
מחכה שהבעל יחזור כבר הביתה. מחכה לאיזה סימן שיגיד לי מה הולך לקרות. אני חושבת על החלום הזה ומוצאת את עצמי נבוכה מזה שהוא עושה לי את זה. מה בדיוק? הדפיקות? המראה החיצוני (לא נראה לי)? זה שהוא בבחינת תקדים (הבחור הראשון שהיה איתי באיזושהיא סיטואציה מינית וגרם לי לפקפק בעצמי - בדרך כלל לפחות כשאני איתם במיטה אני מרגישה שרוצים אותי)? הדיסקרפנס? או שזה סתם השעמום והצורך שלי להכאיב לעצמי?
בגלל זה אולי כל פעם שאני חולמת עליו יש את NIN ברקע - שומדבר לא יכול להתאים כל כך לסיטואציה כל כך ביזארית. מוזיקה לא מתאימה לפנטזיה שאני משתדלת להדחיק, שהיא לא ממש פנטזיה. שכשאני חושבת עליה במצב של ערנות היא גורמת לי להתעוררות מינית מסוימת שמלווה בתחושת בחילה קלה.
ליה מאבדת את מעט השפיות שנותרה לה
ליה מחרטטת על החלומות שלה על איש אחד שמסרב לעזוב אותם
על איש שמן הסתם במציאות לא היה יודע מה לעשות באם ליה היתה נופלת עליו (בשנית)
וגרוע מזה - ליה לא חושבת שאם הוא היה נופל עליה בשנית היא היתה עושה משהו חוץ מלסובב את הגב ולהגיד לו "תן לי ללכת, אני מנסה לעשות את זה כבר חודשים"
ועדיין לחשוב עליו עושה לה תגובות מסוימות ביותר
מביך...מציק...מוזר...
ליה רוצה שאהוב ליבה יחזור הביתה, ייקח אותה בזרועותיו, לסחוב אותו באוזן למיטה (אבל אפשר גם בסלון) ולהתפלש בו עד שהקורים האחרונים של החלום ייעלמו. כי כשהוא קרוב היא לא צריכה להתלבט, או לחשוב. הלב והגוף והראש מגיבים ביחד וצועקים - we love! give us more!!!!
יקירי, בוא כבר הביתה, אני רוצה לאהוב אותך
אני רוצה לגרום לך לשכוח
אני רוצה לשכוח בעצמי
ונסיים בסוזן וגה
it won't do to dream of caramel
to think of cinammon
and long for you
it won't do to stir a deep desire
to fan an inner fire
that can never burn true
i know your name
i know your skin
i know the way these things begin
but i don't know
how i would live with myself
what i'd forgive of myself
if you don't go
so goodbye sweet appetite
no single bite
can satisfy...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
