אין הרבה סיפורים ואני בעצמי צריכה לכתוב סיפור לאתגר הזה. אז הנה שני הסיפורים שנכתבו לאתגר הזה, ולמרות שהם מעט- הבלוג חייב להם את הפרסום שהובטח :)

לדף האתגר

היצירות:

ב' - מ' 

אני יודעת שהסיפור נכתב בתגובות ולא בתוך פוסט בבלוג של הכותב, אבל בגלל שהסיפור קצר מאוד הרשתי לעצמי לפרסם אותו כאן במקום קישור. להבא תדעו שזה לא ממש אפשרי לפרסם את הסיפור עצמו בפוסט הזה אחרת הוא לא ייגמר לעולם

האייל הקטן קיפץ בין הסלעים, בין העצים, על הגבעות ומטה מהן. הוא קיפץ וקיפץ עד שלפתע שמע רעש מוזר. הוא זקף את אוזניו בבהלה, מוכן לברוח.. ’וווש..’ היה הרעש, ’ווש.. ווווש.. ווווושש...’ זה לא נשמע כמו דוב, הוא קבע, ואז התקדם בזהירות לעבר הרעש. הוא התקדם לעבר החלקה שהייתה קירחת, לשם חיות לא הלכו לעולם. אביו היה תמיד אומר: "החלקה הקירחת - זו התאבדות!" האייל התקדם באיטיות ובזהירות, כבר לא מקפץ, וחלף על פני העץ האחרון שביער. עכשיו הוא כבר היה בשטח הקירח, אך השטח לא באמת היה קירח.. האייל הסתכל קדימה וראה פס ארוך, צר, במרחק מה ממנו. אפור, קודר ומלוכלך. דבר שלא התאים לנוף.. ועל הפס רצו כל מיני מלבנים מוזרים, עם עיגולים מתחתיהם, שעשו את הרעש האיום.. האייל הביט בפס ובמלבנים המתחלפים בפליאה ושאל את עצמו: "איזה מן חיות הם אלה?"

ג'ייק/אין לנו לאן לברוח

רוקסן/הגיבורה שלי

מי שרוצה לכתוב עוד סיפורים לאתגר הזה, מוזמן בכל עת לכתוב פוסט בבלוגו ולשלוח לנו קישור בתגובות של הפוסט העדכני ביותר :) הקישור יתווסף לפוסט אליו הוא קשור.

אני רוצה להזכיר, שכל אדם שמפרסם יצירה, צריך להגיב לפחות על שלוש אחרות. (או, נכון לאתגר הזה, תגיבו על כל הסיפורים. גם ככה אין כמעט הענות וכמו שאתם רוצים שיקראו ויגיבו על הסיםור שלכם, עשו כך למען אחרים :] )

שתהיה לכם שנה נהדרת :]