צעד אחד אחורה

פרק 2

סיוון לגמרי התעלמה ממנו."חכי נו!" הוא התחנן אליה כשהלכה בדרך אל ביתה.

רן היה נואש."חשבתי עלייך!,בגלל זה נתקעתי בה!" הוא עקף אותה בריצה מהירה.

"תקשיב לי טוב רן כהן,אתה נתקע בבחורה הזאת קצת יותר מידי!" היא אמרה לו והמשיכה ללכת קדימה.

"אני אפילו לא יודע איך קוראים לה הוא צעק אליה והיא העמידה פנים שלא שמעה.

הוא הלך בדרך הביתה,אין לי כוח לבנות,הוא חשב.ובזה הרגע ראה את הבחורה שנתקל בה הולכת בצד השני של השדרה. הוא רץ אליה ועצר אותה.היא חייכה אליו."שוב אתה?" היא שאלה כאילו ידעה שיפגשו.

"תקשיבי,את חייבת להתרחק ממני!" הוא אמר לה,מתנשף. "להתרחק ממך?" שאלה בפליאה. "כן" אמר לה,"חברה שלי חושבת שיש בנינו יותר מכמה היתקלויות" הוא לחש לה,כאילו חשב שסיוון עומדת מאחוריהם. "מה??" היא צחקה. "מה יש בנינו?, אני אפילו לא יודעת איך קוראים לך." אמרה לו. לחייה היו סמוקות."זה מה שאמרתי לה,היא לא מוכנה להקשיב,אני מיואש" הוא התיישב על ספסל אחד והבחורה לידו. "אני מיה" אמרה לו כשישבו שניהם בשקט. רן הסתכל עליה ושוב נשאב אל תוך העיניים שלה.הוא התקרב אליה יותר.ריח של בושם עדין ומתוק היה לה. הוא הרגיש מכושף לרגע.ואז התקרב עוד.הוא נגע באצבעו בשפתיים שלה שהיו רכות ובשרניות,הוא כאילו שמע שניסתה להגיד משהו ולזוז אחורה אבל הלב שלו אמר לו להתעלם. הוא  פעל כמו שיכור ונישק אותה. לרגע אחד הרגיש כאילו הגיע אל מקום אחר.השפתיים שלה היו כל כך נעימות. בחיים לא הייתה לו נשיקה כזאת והוא לא רצה שזה יפסק.מיה ניסתה להרחיק אותו אך לא הצליחה.והם ישבו כך כמה דקות שנדמו לשניות קצרות והתנשקו. ואז זה נגמר.בבאת אחת חזר אל המציאות,עוד רגע אחד הסתכל עליה.היה לה מבט מופתע ועצוב נורא. "אני.." הוא ניסה למצוא מילים. "זה לא...אני.." לא יצא לו שום דבר הגיוני. "תקשיב אני חייבת ללכת" היא קמה במהירות.רן נגע בכתפה והיא נרתעה קצת ורעדה. "לא קרה כלום,תשכח מזה" היא אמרה והלכה.רן נשאר דומם.הוא היה מבולבל בדבר אחד היה בטוח.שאת הנשיקה הזאת לא יישכח בחייו. גם אם ירצה.היה ברור לו שהוא גם ממש לא רוצה לשכוח. לא את הנשיקה ולא את מיה.

בבית של סיוון

הטלפון צלצל.

"הלו" ענה קול מהורהר בצדה של סיוון.

"היי,סיוון,תקשיבי...אני חייב לדבר איתך" לסיוון לא היה מצב רוח אליו.

"אין לי כוח אליך אידיוט" היא אמרה ונשכבה על המיטה עם הסלולר החדש והורוד שלה

"בחיים שלי לא ראיתי את רן ככה" הוא אמר מהצד השני

"אהה" היא השיבה לו,"ומה קרה נריה שאתה פתאום מתעניין בחיי האהבה שלי ושל רן?" שאלה בעניין .

"את יודעת שאני שונא אותך..אבל רן במצב קשה,מה אני אעשה,אם הוא בחר במישהי כל כך טיפשה כדי להיות איתה..זאת בעיה שלו העיקר שלא תכאיבי לו"

סיוון שתקה

"תראי זה לא חשוב מי אני בסיפור שלכם!" הוא ניסה לשכנע אותה להתפייס איתו.

"נריה,אני חושבת שכדאי שתפסיק לבלבל לי את המוח!" היא ניתקה.

"לעזאזל איתה" אמר "איך רן יכול היה לבחור בחורה כל כך קרה??"

"היא לא קרה" אמרה לו יערה שישבה לצידו והתרפקה עליו

"טוב,אז קצת סתומה" צחק.

"לא..היא..ככה היא.."אמרה לו. "מאז שאני זוכרת אותה היא ככה" צחקה. "ואתה לעומת זאת.."

"אני מה?" הוא התקרב אליה. "אידיוט" היא צחקה

נריה אסף לחיקו אותה והם התנשקו.

חן פתח את הדלת...

למחרת בבית ספר

"אתה דיברת עם סיוון!!?!?!" שאל רן את נריה למחרת בבוקר.

"כן" השיב באדישות

"מה!?" הוא כעס "איך אתה אומר לי את זה סתם כך!"

"שאלת ועניתי" הוא המשיך לדבר באדישות שלא מאפיינת אותו.

"אבל אני.." רן היה סמוק. "אני נשבע לך שבא לי לחנוק אותך!" השלים את המשפט חן והם החלו ללכת מכות.

"מה קורה לכם!?" רן ניסה להפריד בניהם.

"מה קורה!?" אמר לו חן."הוא! הבוגד הזה! ויערה ביחד!!!, מעניין מה אסף יגיד על זה!"