צעד אחד אחורה

פרק 3

"תשתוק!"נריה החל להכות אותו ורן שוב ניסה להפריד בניהם

"אני לא מבין" הוא אמר משהצליח סוף, סוף לגרום להם להתנתק אחד מהשני.

"אין מה להבין" אמר לו חן."נריה ויערה בוגדים באסף,אתה מבין בחבר הכי טוב שלו!"

רן היה המום.הוא לא בטוח שקלט מה נאמר לו כרגע."זה נכון??" שאל את נריה

"תחשוב מה שאתה רוצה" הוא אמר והסתלק משם.

"ראית אותו" אמר לו חן."בלי בושה הוא עושה את זה" הוא הלך גם כן.באותו שלב ראה את מיה עוברת כשבידה כוס קפה על המדשאה של הבית ספר. "חכי רגע" הוא עקף אותה."עצרי" הוא חייך אליה.

מבטה היה אטום. "מה קרה?" שאל אותה "תקשיב ..." רן" הוא השלים..."רן..אתה צריך לשכוח ממני ומכל מה שקרה...תחזור לחברה שלך". היא הסתכלה עליו,לראות את תגובתו. "חכי שנייה" אמר לה.בואי נשב באיזה מקום,נדבר על זה.." הוא החזיק בכתפיה ששוב רעדו. "לא אין מה לדבר" היא רצתה להתחמק ממנו.הוא ידע. "ממה את כל כך מפחדת?" שאל בתימהון."אני לא מפחדת" אמרה לו באדישות. "זה פשוט לא יכול להתממש" היא הלכה והוא עצר אותה שוב ונישק אותה לעיניי כל הבית ספר. באותו רגע לא היה אכפת לו מכלום ,רק רצה להרגיש שוב את טעם שפתיה,ולמרות התנגדותה הרגיש שבתוך תוכה גם היא רוצה בזה.כמה תלמידים נעצו בהם עיניים וכמה מחטיבת הביניים הצביעו בהתלהבות וצחקקו קלות  בשעה ששפתותיהם נפרדו ועיניהם נפקחו.נער אחד התקרב אליהם."מה אתה חושב שאתה עושה!?" הוא צעק עליו ומשך את מיה אל חיקו.בתוך שניות הוא כבר לא זכר כלום.

למחרת

"רן, חמוד,אני פה" אמו הייתה מודאגת.

רן פקח אחרי יממה את עיניו. "מה קורה פה?" הוא שאל ברפיון ופתאום הרגיש איך כול גופו הרדום מתעורר וכואב.

"תנוח" הוא שמע את אמו אומרת לו."אתה חייב לנוח" היא יצאה

רק אביו עמד שם בשקט. "מה קרה לי?" שאל. אביו היה חיוור מעט."מישהו בשם אייל הוא דקר אותך".אמר בשקט ובדאגה עמוקה. "מה??" הוא ניסה לקום "לא" אמר לו אביו "אל תקום עשו לך תפרים,עברת ניתוח קשה" הוא פתאום בכה מולו."הרופאים אמרו שניצלת בנס" אמר לבנו בקול חנוק.

"ועכשיו שיהיה לך ברור אל תתעסק עם הבחורה הזאת יותר".הוא אמר ויצא משם כדי שהרופא יכול לבדוק את מצבו.

"הרופא אמר לך לנוח" אמרה לו אמו בשעה שהכינה לו תה "את לא מבינה אמא" הוא אמר. "אני באמת אוהב אותה" היא הסתכלה עליו בדאגה לרגע. "סיוון דואגת לך" אמרה לבסוף. "אמרתי לה שתבוא לבקר אותך" רן הופתע "למה?" שאל "את יודעת שאנחנו מסוכסכים" "זה בדיוק הזמן לפתור את העניינים" היא אמרה "את לא מבינה נכון?" אמר "אני לא אוהב את סיוון!" נשמעה דפיקה על הדלת אמו פתחה והלכה "אוי אלוהים" אמר לו חן "תראה אותך" הוא כנראה בא מהבית ספר כי על גבו היה תיק. "אתה כבר בסדר,נכון?" שאל בדאגה. "כן" אמר לו רן "אני לא מאמין עליך!" פתאום הרים את קולו. "מה" אמר  רן "ממתי אתה מתעסק עם חברות של אייל??" תמה. "זה כל כך לא מתאים לך,ילד טוב של אמא" הוא צחק קלות. "אני לא ילד של אמא!" הוא השליך לעברו כרית אחת.והם החלו מלחמת כריות "פוס!" צעק רן עדיין מתנשם מהמאמץ.חן צחק בהנאה."רן אני מקווה שתשכח ממנה" אמר לבסוף ברצינות. "ממי?" שאל אותו רן. "מה ממי? ממיה!" הוא כמעט צעק. "אל תדאג לי" אמר רן תוך כדי שניסה לתפוח לחן על הכתף. חן עצר אותו. "אל תתאמץ" הוא תפח על שכמו של רן ויצא. "תשמור על עצמך" אמר לו כשפתח את הדלת של חדרו.

רן נאנח. הטלפון צלצל והוא מיהר לענות.אולי זאת מיה הוא חשב. "רן!" נשמע קול מוכר וגברי. "אסף?" הוא התמהמה. "תגיד את נורמאלי??"שאל אסף בדאגה. "מה זה מה ששמעתי,.. זה נכון?" קולו מעטו נחלש. הוא בטח מתגעגע חשב. "כן" אמר לאחר כמה שניות. "מה כן?,אתה ומיה גולד???" אסף צחק צחוק מתגלגל ורועם. "איך הבחורה הזאת שמה עליך" שאל עדיין משועשע. "סליחה!?" אמר לו רן. "אתה מדבר כאן עם אליי הבנות של מחזור 17!". אסף צחק. "אז אתה בסדר?" הרצין. "כן ,כן "...

"טל תרימי כבר"! קרין התפללה שהיא תענה כבר

"היי הגעתם לטל שני אני כרגע לא יכולה לדבר אבל...תשאירו הודעה מבטיחה שאחזור אליכם"

 ואז קול צפצוף נשמע מעבר לקו.

"אוף טוש איפה את עכשיו!?" היא ניתקה.

מקום אחר

טל יצאה מהמכולת כשנער חרדי נתקע בה.

"שיט!" היא אספה את התפוזים שהתגלגלו מתוך השקית.

"אני כל כך מצטער" לחש לה הבחור.

"זה בסדר" היא הפטירה.והוא בהה בה

"טוב אין לך על משהו אחר להסתכל!" היא רטנה

"אני."...הנער החרדי היה נבוך ...."אפשר תפוז?"

"מה????" היא הזיזה אותו מדרכה אבל הוא משך אותה

"אני באמת צריך אותו" אמר

"אז תקנה לך חביבי,וחוץ מזה ממתי מותר לך לדבר עם בחורות אתה לא דתי?" היא לגלגה

"אין לי כסף"  התעצב.

"טוב...." היא התברברה קצת "אז לך תבקש מאמא שלך!" היא הלכה בכעס.

הנער פשוט עקב אחריה מבלי שתשים לב.

הבית של קרין

"אוי טל איפה היית!? היא גערה בה" חיפשתי אותך כל הזמן"

"אמא ביקשה ממני להביא לה כמה דברים..ליום הולדת של נריה.." אמרה

"אז למה לא ענית??"

"אני מצטערת שחכתי את הפלא בבית."

"טוב זה לא חשוב אני חייבת לספר לך משהו!!!!"

טל כבר התרגלה ליהירות של קרין

"מה כבר קרה" שאלה באדישות

"עידן התחיל איתי!!!!!!" היא צרחה באושר

טל זרקה עליה כרית.

"אוו מה יש לך!?" היא צחקה

"בשביל זה קראת לי!!?" צחקה

"את לא מאמינה"  היא התעלמה משאלתה. "הוא אוהב אותי!!"

טל צחקה שוב."לי יש משהו יותר חשוב!"

"נראה" אמרה קרין

"כשחזרתי מהמכולת איזה חרדי אחד נתקע בי"

קרין התפוצצה מצחוק.

"תקשיבי! הוא רצה תפוז!!" הם צחקו שתיהן

מקום אחר

מלאכי,איפה אחיה?

הגר דאגה מאוד.פניה החווירו

"אני לא יודע" השיב

"מה זאת אומרת לא יודע"? היא התפרצה עליו

פניו התעצבו.

"סליחה מלאכי" היא חיבקה אותו. אני פשוט דואגת לאחייך"

מקום אחר

מזל טוב! היא קראה אליו בהפתעה ומיהרה לנשק אותו

נריה חייך אליה. "אני כל כך אוהבת אותך!" אמרה לו

הם נפגשו מתחת עץ האלון שלה.

"גם אני אותך" הוא לחש לה באוזן.

הם התנשקו שוב ושוב והיא ליטפה אותו.כל כך נעים היה לו.

אני רוצה לתת לך מתנה מאוד מיוחדת.לחשה לו והתרפקה עליו.

נריה עצר אותה. "אני לא חושב.ש.." "ששש" היא השתיקה אותו.

"זה הזמן" היא אמרה.