אני בחיים לא אשכח את יום הולדת 19.
יודעים למה? כי את היום הולדת הזה ביליתי בבסיס. כי את היום הולדת הזה לא חגגתי. כי הוקפצתי לבסיס וכי אפילו יום לפני לא יצא לי לחגוג.
יודעים מה עשיתי ביום ההולדת שלי? הייתי ערה כל הלילה בודקת עצירים פלסטינאים. עד 9 וחצי בבוקר של יום ההולדת שלי. ואחר כך תשאלו מה עשיתי? ישנתי 6 שעות (מטכלי בלבד) ואז הייתי בכוננות חפ"ק על מעצרים נוספים.
האם ישנת בלילה של אותו יום תשאלו? מממ לא. היינו בכוננות עד 12 בלילה ואז הלכנו לישון כשב3 בבוקר התחילה פעילות נוספת.
יששש!!
הבהרה:
אני מאוד מרוצה מזה שיוצא לי "לראות צבא" במהלך השירות שלי. אם לא הייתי רואה אקשן צבאי במהלך השירות שלי הייתי מתבאסת ממש. אבל אני ממש ציפיתי למוצש הזה- לשתות ולהנות ולשכוח ולחגוג. וכשהקפיצו אותנו לבסיס בשבת בבוקר התבאסתי אבל אמרתי לעצמי שלא נורא-יחגגו לי בבסיס. בטוח. הרי יומיים לפני היה יום הולדת למישו וחגגו לו. אפילו בלון לא קיבלתי. עזבו בלון- כפפה מנופחת לא קיבלתי. לא שרו לי יום הולדת . כלום. כולם היו באטרף ובהתעסקויות ואז כשהשמש סוף סוף עלתה היינו כל כך גמורים. אני לא באה בטענות. או אולי כן. אבל אני מבינה למה הכל קרה. אני פשוט מתבאסת.
באותו לילה שבין שבת לראשון הייתה הפעם הראשונה בה הרגשתי כל כך הרבה שינאה בוערת בי. בחיים לא הייתי מלאה בכל כך הרבה רגשות שליליים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכלואה במערבולת