just let me be

לא מתכוונת לוותר על עצמי.

לא מתכוונת לקשיים לעצור אותי, או לעכב אותי.

אחרים סביבי התייאשו, ויתרו על חייהם, על עצמם,

ויתרו על עתיד שלם, גורל שמחכה להתגלות.

אני לא.

לא אוותר, אמשיך לחפש בנבכי החיים משמעות, תשוקה, אהבה-

לאנשים, לאנושות, לחיות, לתופעות.

אמשיך לעשות את מה שעושה לי טוב, את מה שמהווה עבורי מיצוי עצמי

לא משנה כמה יכאב לי, לא משנה כמה אסבול,

אני אמשיך לחיות.

אני אהיה בחורה רגילה בת 19 וחצי, שעושה צבא, ומחזיקה נשקר וקופצת לאירקועים

בחורה בת 19 וחצי שיוצאת עם חברים, ושותה והולכת להופעות, ונהנית מהחיים.

והכאב לא ייעלם את זה אני יודעת.

אני יודעת שתמיד יכאב, שכל נגיעה לא עדינה תרגיש כמו מכה,

אבל הכאב יהפוך לחבר, או עמית, קולגה לחיים. אנחנו נסתדר זה ליד זה, יד ביד יחדיו.

כי אני רק בת 19, אולי תכף 20

אבל חיי רק התחילו

ואני לא אעצור אותם

ואני לא אוותר

לא על עצמי.

אם לא אני לי מי לי