השעה 00:00 והמנגינה מתחילה.
זה זמזמום, פיוט שכזה, בלי מנגינה מוגדרת, כאילו עשרות מנגיגנות משתלבות אחת בשנייה.
המנגינה מתגברת, האנשים נעים קדימה-אחורה בכמיהה, בבקשה, בתפילה.
המנגינה ממלאת את החדר עד החריצים הקטנים שבקירות ויוצאת החוצה וממלאת את אויר הלילה.
ואז נשמע קול השופר. המנגינה מפסיקה וכולם מקשיבים לקול החד שמפלח את הלילה ופותח את שערי שמיים.
תריסר החיילים שבביה"כ עוצמים את עיניהם ופונים לבורא עולם בבקשות ליביהם הכמוסות ביותר.
בקשות לבריאות, להגנה, לגלעד שליט, לשלמות הגוף והצלחת מבצעים, להגנה על גבולותינו, על בריאות משפחותיהם וחבריהם ועוד בקשות נוספות, תמימות וטהורות הנובעות ממעמקי הלב.
וכשקול השופר מפסיק התפילה ממשיכה. הפיוטים מתחילים מחדש.
הפיוטים של התפילה הזו כל כך מיוחדים. הם מורכבים מכתריסר מתנגינות שונות המשתלבות אחת בשנייה והופכת למנגינה אחת, ייחודית, נוסח ספרדי מהול בטיפת נוסח אשכנזי, וגם הרוב הספרדי כל כך שונה מאחד לשני. והכל הכל משתלב ליופי וטוהר כל כך גדול.
כל לילה בחצות מתאספים קצת יותר מעשרה חיילים. חלקם על מדים כי הם רק עכשיו סיימו את עבודתם, או פשוט כי הם בכוננות, וחלקם על אזרחי או מכנס מדים וקפוצון. כולם מגיעים לילה לילה לתפילת הסליחות. לפנייה לבורא עולם. לילה לילה כל אחד מהם מביא את הפיוט שלו והנוסח שלו. לילה לילה נוצרת מנגינה חדשה וייחודית המורכבת מכמיהתם של חיילים ומייחודם של כל חייל שמרכיב חלק אחר בפיוט.
כל עברו עליי התפילות והסליחות השנה. שבועיים שלמים בהם פקדנוא ת בית הכנסת לילה לילה ויצרנו ניגון משלנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכלואה במערבולת