סיפור - טוקיו הוטל =)

היי... אני שרון, והתחלתי לכתוב סיפור על טוקיו הוטל... אז... נתחיל?

אוקיי..

פרק 1

המטוס נחת בשדה התעופה בן גוריון, ארבעה נערים ירדו מהמטוס ואחריהם שומר הראש שלהם זאקי.

שיירה של מעריצים עמדו וחיכו לבואה של הלהקה האהובה עליהם, 'טוקיו הוטל'.

ישר כאשר ראו המעריצים את הלהקה, פרצו בצרחות ובהתרגשות. הראשון שעבר בין המעריצים היה ביל, נער בן 18, שיערו שחור צבוע ובגדיו שחורים. ביל היה הסולן בלהקה.

אחריו הלך אחיו התאום של ביל, טום, שיערו בצבע שטני ומלא בראסטות. על ראשו היה כובע גדול. בגדיו של טום היו גדולים ורופפים.

טום היה הגיטריסט בלהקה.

אחריו בא גיאורג, בן 20, שיערו חלק וחום. גיאורג הוא נגן הבס בלהקה.

ולבסוף, אחרון, צעד גוסטב, בן 19, שיערו חום בהיר וקצר. גוסטב הוא המתופף בלהקה.

המעריצים צרחו את שמותיהם בזמן שהלהקה התקדמה לעבר המכונית

"וואי אני כל כך מתרגשת!" אמרה שרון, שישבה ליד חברתה ערבה. "אני לא מאמינה שהם באמת כאן!"

"כן, זה ממש חלום שמתגשם!!" ענתה לה ערבה והניחה את ראשה על כתפה של שרון.

הבנות ישבו וחיכו ליד ביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב. מסביב היו עוד כמה מעריצות שחיכו לפתיחת השערים. השעה הייתה 13:30 בתאריך ה- 6/10/2007.

שרון לא הפסיקה להסתכל על התמונה של טום בארנקה. "אני עוד מעט יראה אותו מולי!" חשבה לעצמה שרון וחייכה חיוך קטן כשערבה לא הסתכלה.

בשעה 15:45 הגיע שחר, ידידם של שרון וערבה, והתיישב לידן.

"אז, מתי ההופעה מתחילה?" שאל שחר, שראה שכמות המעריצים שמחכים הולכת וגודלת.

"ב 20:00" ענתה לו ערבה, והמשיכה להסתכל לכיוון השערים.

"אוף! אני רוצה כבר לראות אותם!" אמר שחר, שחקר בעיניו את המעריצים שישבו לידם.

הזמן עבר מהר.

-

השעה כבר הייתה 19:30, והרחבה ליד הכניסה לביתן 1 הייתה מלאה במעריצים.

מלא מעריצים צרחו, התרגשו ואפילו בכו. ערבה ושחר נשארו אדישים. שרון לא הוציאה מילה מהפה.

הזמן עבר כל כך מהר, שלפתע ערבה צרחה והצביעה לכיוון השערים.

הצעקה נבלעה בתוך המון המעריצים, אף אחד לא שם לב.

ערבה ראתה את השומרים מתחילים לפתוח את המנעולים. היא לקחה את ידיהם שחר ושרון ורצה לכיוון הדלת.

היא רצה כל כך מהר שהספיקה להגיע ראשונה ואחריה שחר ושרון. הם הגיעו לשורה הראשונה, וכל אחד תפס את מקומו. שרון נעמדה איפה שידעה שטום תמיד עומד בהופעות, וערבה ושחר נעמדו באמצע. זאת הייתה הפעם האחרונה שראתה אותם עד סוף ההופעה. בשניות אחדות כל האולם התמלא. האורות נכבו. ההופעה התחילה.

גוסטב עלה לבמה, אחריו גיאורג ואחריו טום, ביל... לא עלה.

המוזיקה התחילה ושרון הרגישה את הדמעות יורדות מעיניה.

טום הסתכל עליה. היא כמעט התעלפה. מאחוריה היא שמעה בלחש בנות שמדברות על דלתות שבורות או משהו, היא לא ממש הבינה, אבל זה גם לא עניין אותה. ביל עלה לבמה, קולות של אלפי מעריצות עלו מכל עבר, אבל שרון לא התייחסה. היא רק הסתכלה על טום.

ביל התחיל לשיר, ומאז, שרון לא זכרה כלום, חוץ ממוזיקה.

-

"וואי, זה היה ממש מתיש!" אמר טום וניגב את זיעתו במגבת לבנה.

"כן, זה היה מופע ממש טוב! לא האמנתי שכל כך הרבה מעריצים יהיו פה!" אמר ביל והתיישב על כורסא שהייתה בחדר ההלבשה שלהם.

לאחר חצי שעה הלהקה התארגנה ונסעה לבית המלון.

-

שרון: "איפה אני?"

שחר: "את באוטו, אל תדאגי, לא קרה לך כלום... אפילו לא התעלפת!"

שרון: "אז מה קרה?"

ערבה: "מעריצות שהיו מאחרורייך דחפו אותך ונפלת ואחרי כמה זמן קמת... דיברנו איתך אחרי ההופעה, את פשוט נרדמת עכשיו באוטו. היית בסדר ושמעת הכל, פשוט לא ראית.

שחר: "ונראה לי שגם הזיכרון של התקלקל! כי אם את לא זוכרת, תפסת גם מפרט וגם מגבת של טום... איזה כיף לך!"

שרון: "באמת?! וואי אני לא זוכרת כלום!"

ערבה: " חחח זה מה שקורה ששותים 5 בקבוקי קולה לפני ההופעה! את יודעת שזה משכר! אמרתי לך להפסיק!"

שרון צחקה.

"לאיזה מלון נוסעים?" שאלה שרון, שגם את זה לא זכרה.

"למלון דיוויד משהו... " אמר שחר

"אוו!! ממש כואב לי הצוואר!!" אמרה שרון בכאב.

"אהה כן, סליחה, זאת אשמתי, ניסיתי לעשות לך מסז'..." אמר שחר

"אתה ממש גאון..." אמרה שרון ונתנה לו דחיפה קטנה.

האוטו נכנס לחנייה של המלון, כולם היו בשקט, עד ש....

המשך יבוא...

ורק כדי שתתעניינו: ספויילרים לפרק הבא!!

1. "וואו! את תקרעי את מיתרי הקול!

2. זה בסדר, הם רק שלושה

3. מה זה צריך להיות?!

4. את לא באה?

אוקיי... מקווה שאהבתם את ההתחלה!! בבקשהבבקשהבבקשה תגיבו!! אני רוצים לדעת אם כדאי לי להמשיך...

מצטערת אם היה קצר/ארוך/לא מעניין, אבל בבקשה תנו לו צ'אנס! הוא עוד ישתפר!

אם בא לכם, אתם יכולים ליצור איתי קשר:

מסן: [email protected]

אייסי: 263118318

אז... זהו!!

תהנו...!