שרון פה ^^
עם פרק!!
אז... נתחיל?
פרק 3
בפרק הקודם:
ביל התעורר, טום עדיין ישן.
הוא חשב לעצמו שניה, קם, התקלח, התלבש ויצא מהחדר.
"היי, נכון היו פה הילדים שדיברנו איתם אתמול?" שאל ביל.
"כן" אמר הפקיד.
ביל: "אז...מה מספר החדר שלהם?"
פרק 3
פקיד: "אני מצטער, אבל יש לנו מדיניות של דיסקרטיות".
ביל: "נו, בבקשה?"
פקיד: "אתה יודע מה? בתנאי אחד"
ביל: "מה?"
פקיד: "שתיתן לאחיינית שלי חתימה, היא מאוד אוהבת את הלהקה שלך"
ביל: "אין בעיה! יש לך דף?"
פקיד: "כן, הינה, קח", הוא אמר, תלש דף מהפנקס, הוא עט מהכיס והושיט אותם לביל.
ביל: "אתה רוצה שאני ירשום לה הקדשה?"
פקיד: "כן, תרשום לנעמה"
ביל: "אין בעיה, קח", הוא אמר והושיט לפקיד את הדף החתום.
פקיד: "תודה רבה! אני חושב שתראה אותה שהופעה שלכם, היא כבר הזמינה כרטיס. ותגיד, אולי את רוצה לפגוש אותה מחר? היא באה לבקר אותי פה בעבודה".
"בסדר", אמר ביל במהירות, שלא ממש הקשיב לדברי הפקיד. "עכשיו אתה יכול להגיד לי את מספר החדר?"
פקיד: "כן, הם בחדר מספר 264".
ביל: "מה באמת? זה רק 3 חדרים מהחדר שלנו! וזה בקומת הסוויטות!"
פקיד: "כן, ההורים שלהם הזמינו להם חדר בהפתעה"
ביל: "אוקיי, תודה רבה!"
ביל הלך וחיפש את חדר 264.
"הינה!" אמר ביל בקול מבלי ששם לב.
הוא דפק בדלת.
שחר, שרון וערבה עדיין ישנו.
רק ערבה התעוררה מהדפיקות בדלת.
היא הלכה בעייפות לעבר הדלת, סובבה את המנעול ופתחה את הדלת. היא ראתה את ביל מולה.
בום!
ערבה נפלה על הריצפה והעירה את שרון ושחר.
"מה קרה פה?!" צעקה שרון לעבר שחר
"אני לא יודע! הרגע התעוררתי!" שחר ענה לה
שניהם קמו במהירות ורצו לעבר הדלת.
הם ראו את ביל יושב על הריצפה ליד ערבה.
שחר: "ביל, מה אתה עושה פה?!"
ביל: "אממ... סתם, חשבתי שזה החדר של גוסטב וגיאורג", הוא שיקר בלי להניד עפעפ.
שחר: "אעאע!! ערבה!"
שחר רץ לערבה במהירות כאילו לא התעורר רק עכשיו.
"ערבה, תתעוררי! ערבה...!" שחר נתן לה סטירות קטנות על הלחי.
ערבה פקחה את עיניה וראתה במטושטש את ביל, ו...
בום!
ערבה שוב התעלפה. שחר היה כבר מיואש.
שרון: "ביל, באיזה חדר אתם?"
ביל: "267, אני וטום ביחד, ועכשיו שאני רואה שגוסטב וגיאורג לא כאן, אז הם בחדר 268."
שרון: "אה, טוב"
שחר: "היי! הינה ערבה מתעוררת,שוב. ביל נראה לי שכדאי שתזוז מטווח הראיה שלה"
ביל: "כן, אני כבר אלך לחדר שלי..."
שחר: "אוקיי, ביי... תבוא מתי שבא לך!"
ביל: "תודה, ביי!"
- - - - -
גיאורג וגוסטב עדיין ישנו. פתאום הטלפון צלצל.
גוסטב התעורר ראשון.
"הלוו", הוא אמר בקול חרישי ועייף.
זה היה טום בטלפון.
טום: "הערתי אותך?"
גוסטב: "אממ... בוא נחשוב... כן! מעצבן אחד..."
טום: "מצטער, אבל, ראית את ביל אולי? הוא נעלם לפני שהתעוררתי..."
גוסטב: "לא... אולי הוא הלך לאכול"
טום: "לא, הינה הוא נכנס, סליחה שהערתי אותך, ביי" . הוא אמר וניתק לגוסטב בלי כוונה בפרצוף.
- - - - -
טום: "איפה היית?"
ביל: "הלכתי לבר, שתיתי קפה."
טום: "אבל יש לנו פה מכונת קפה..."
ביל: "אה, כן, לא ראיתי"
טום: "ביל, הכל בסדר איתך?"
ביל: "כן", אמר וחייך חיוך מזוייף לעבר טום.
- - - - -
ערבה: "וואו, מה קרה לי עכשיו?"
שחר: "התעלפת פעמיים"
ערבה: "מה? למה?"
שחר: "כי ביל היה פה אולי?"
ערבה: "מההה? למה לא אמרת לי הפעם?"
שרון: "כי התעלפת אולי?!"
ערבה: "אה, למה?"
שחר: "עזבי... איך את מרגישה?"
ערבה: "יש לי קצת סחרחורת, אבל בסדר"
שרון: "וואי שחר, אני לא מאמינה ששוב ראינו אותו!"
שחר: "כן! זה היה מדהים! למרות שהוא נראה מוטרד..."
שרון: "כן, אתה צודק. עובר עליו משו."
- - - - -
טום: "ביל אתה בא לארוחת בוקר?"
ביל: "כן אבל רגע, אני לא מוצא את הפלאפון שלי! תעזור לי למצוא אותו!"
טום: "אולי הוא מתחת למיטה?"
ביל: "לא, כבר בדקתי"
טום: "אז תחפש אחר כך, אנחנו מאחרים לארוחת בוקר"
ביל: "עוד לא הבנתי למה לא מביאים לנו אוכל לחדר!"
טום: "כי דייויד אמר ש..."
ביל הפסיק את טום באמצע ואמר: "דייויד אמר, דייויד ביקש, דייויד רצה... הוא מעצבן אותי כבר! אני רוצה להחליף אותו!"
טום: "השתגעת?! אי אפשר להחליף אותו! טוב אפשר, אבל זה סתם בעיות עכשיו, עזוב."
ביל: "טוב, קדימה בוא נילך לאכול, אני גווע."
- - - - -
שחר: "ע-ר-ב-ה! נו כבר! צאי מהמקלחת! אנחנו מאחרים לארוחת בוקר!"
שרון: "וואו כמה זמן לוקח לה!"
שחר: "טוב ערבה אנחנו יורדים למטה, תבואי לבד כבר!"
ערבה: "טוב! ביי כבר! קרציות..."
שחר: "שמענו אותך!"
שחר ושרון יצאו מהחדר.
- - - - -
גוסטב: "נו גיאורג תחפש את השרשרת אחר כך!"
גיאורג: "לא! אתה יודע שאני לא זז מטר בלי השרשרת!"
ביל וטום נכנסו לחדר.
טום: "נו... אתם מוכנים?"
גוסטב: "לא, כי גיאורג החננה הזה מחפש את השרשרת הדבילית שלו!"
גיאורג: "היא לא דבילית ואני לא זז בלעדיה!"
ביל: "טוב אנחנו יורדים לאכול אתם באים?"
גוסטב: "כן"
גיאורג: "לא!"
טום: "טוב, אז ניפגש למטה!"
גיאורג: "ביי!"
גוסטב, טום וביל יצאו מהחדר והלכו למעלית.
שחר ושרון יצאו גם הם לכיוון המעלית.
ביל, גוסטב, טום, שחר ושרון נפגשו ליד המעליות.
שחר ושרון נכנסו למעלית אחת והשאר לשנייה.
- - - - -
ערבה יצאה מהמקלחת, התלבשה, שמה עיפרון שחור ויצאה מהחדר.
- - - - -
גיאורג מצא את השרשרת ויצא מהחדר.
ערבה: "היי"
גיאורג: "היי", ולא התייחס כל כך.
שניהם הלכו בנפרד לאותה מעלית.
גיאורג: "היי! זאת את משלושת הילדים בחנייה!"
ערבה הסמיקה ואמרה: "כן"
גיאורג: "את ממש ממש יפה..."
ערבה הייתה כבר ממש אדומה ואמרה: "תודה רבה, גם אתה יפה לדעתי..."
המעלית נפתחה ו...
המשך יבוא...
אז... תגובות? הפצצות? הערות? משו?
בשמחה...=]
33333333>
ספויילרים? בוודאי...
בואי, מהר!
לא! אני לא מוכן לזה!
אז, מה קורה?
דייויד, מה קרה פה עכשיו?
אני מקווה בשבילך!
ברגע זה החלטתי.... 10 תגובות - פרק!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
