בפרק הקודם...
שחר ושרון הקימו את ערבה מהמיטה וגררו אותה למעלית, הם הגיעו למטה, התקרבו לבריכה, וזרקו את ערבה למים,
קפצו אחריה למים וצעקו" מלחמת מים!!", ערבה אמרה:" מלחמה? סבבה!"
והתחילה להשתגע.
- - - - -
גוסטב ירד במדרגות לכיוון הלובי, הא הגיע ללובי וחיפש את הפסנתר.
"נעמה" הוא קרא אלייה...
פרק 8:
נעמה: "גוסטב?"
גוסטב: "רק רציתי לדעת אם את עדיין באה היום..."
נעמה: "כן, ברור! אבל גוסטב, עכשיו רק 12:00 בבוקר..."
גוסטב: "כן, אני יודע, רק רציתי לוודא". הוא שיקר
הוא ידע שהוא פשוט רצה לראות אותה.
נעמה: "בסדר... אז ב 22:00?
גוסטב: "כן, נראה אותך שם".
הוא אמר והתרחק משם במבט מבוייש.
- - - - -
ביל: "טום, אתה בא נלך לטייל קצת?"
טום: "לא יודע... לא נראה לי, אין לי כוח, אני עייף, בא לי לנוח."
ביל: "טוב, אני הולך"
טום: "ביי"
- - - - -
גיאורג נכנס לחדרו בעצבנות וטרק את הדלת.
הוא נפל על המיטה ונרדם.
- - - - -
ערבה, שחר ושרון עדיין השתגעו בבריכה.
שרון: "נו ערבה, מרגישה יותר טוב?"
ערבה: "האמת? אני מרגישה נהדר!"
שחר: "ידעתי שזה יעזור!"
הם צחקו והמשיכו להשפריץ אחד על השני.
- - - - -
טום נשאר בחדר וראה טלוויזיה.
כל מיני מחשבות התרוצצו לו בראש.
הוא חשב על מה שקרה עם דייויד, על הלהקה, על ההופעות שהם צריכים לבטל, ועל שרון. הוא ידע שהיא קטנה מידי בשבילו, אבל הוא הרגיש משהו כלפיה, הוא לא ידע מה. הוא אף פעם לא הרגיש ככה לפני זה. הוא נרדם מול הטלוויזיה, עם כל המחשבות בראשו.
- - - - -
ביל הלך לכיוון החדר של זאקי.
הוא הקיש על הדלת, זאקי פתח אותה במהירות.
ביל: "זאקי, אתה יכול ללוות אותי? אני רוצה להסתובב קצת..."
זאקי: "כן, בוודאי. בוא"
הם יצאו מהחדר והלכו לכיוון המעלית.
- - - - -
שחר: "טוב, נראה לי שהשפרצנו מספיק לשנה וחצי..."
שרון: "כן, גם לי נראה. זה היה כיף!"
שלושתם יצאו מהמים והלכו לקחת מגבות.
ערבה: "אויי זה היה ממש כיף! צריך לעשות את זה שוב!"
שחר: "כן, זה היה באמת מגניב!"
שרון: "כן, אבל אתם יודעים מה? אני ממש מודאגת ממה שקרה לדייויד, זה מאוד מלחיץ."
שחר: "נכון, כאילו, מה הם יכולים לעשות עכשיו? ביל אמר שהוא אשכרה החזיק את כל הלהקה שלהם".
ערבה: "זה מזה מבאס, בעזרת השם הכל יהיה בסדר."
שרון: "ממתי את מאמינה 'בשם'?"
ערבה: "מ-עכ-שיו!"
שחר ערבה ושרון צחקו.
- - - - -
ביל חזר מהטיול שלו.
הוא נכנס לחדר והתיישב על המיטה ליד טום, שעדיין ישן.
פתאום טום התעורר.
ביל: "בוקר טוב..."
טום צחק.
ביל: "וואי טום, מה הולך לקרות עם דייויד?"
טום: "אל תדאג אח שלי, הכל יהיה בסדר"
ביל וטום יצאו מהחדר והלכו לבריכה, לבר"
- - - - -
גיאורג לא ידע מה לעשות, הראש שלו התפוצץ.
הוא חשב שהכל הולם לקרוס, ערבה, דייויד, הלהקה, מה הולך לקרות?
גוסטב נכנס לחדר וראה את גיאורג שוכב על המיטה והוא הרגיש שהוא מאוד עצוב, בודד.
גוסטב: "גיאורג, מה נשמע?"
גיאורג: "הרבה.."
גוסטב: "נו... תשפוך הכל"
גיאורג התחיל לספר לו על ערבה.
- - - - -
נעמה: "תגיד, אתה חושב שיש סיכוי שאני יצא עם גוסטב?"
פקיד: "אממ... אני לא כל-כך מכיר אותו, את אמורה להכיר אותם לא?"
נעמה: "כן, אבל אני מכירה רק את מה שאומרים עליהם בעיתונים ובאינטרנט, לך תדע אם זה נכון..."
פקיד: "אולי את צודקת, ואולי לא... כי כל אחד זה עולם בפני עצמו, אז את יכולה ללכת לשאול אותו."
נעמה: "אבל אני ממש ממש מתביישת"
פקיד: "בצדק... כל החברים שלו שם, את צריכה לתפוס אותו כשהוא לבד, בלי כולם, ולהתחיל לדבר איתו, אולי הוא משהו אחר לגמרי?"
נעמה חשבה קצת, חייכה, ורצה אל מחוץ למלון.
הפקיד הרגיש שהוא עשה את שלו, וחייך.
- - - - -
שחר וערבה ישבו על סף הבריכה בזמן ששרון הלכה להביא ארטיקים.
שחר: "ערבה, את יודעת, אני רק עכשיו מתחיל להבין כל מה שקורה פה"
ערבה: "מה, שיש עכביש על הרגל שלך?"
שחר: "מה? אעאע!" הוא העיף את העכביש לבריכה, בזמן שהוא נלחם על חייו.
ערבה צחקה בלי סוף.
שחר צחק צחוק מזוייף והתסכל מסביב כדי לוודא שאף אחד לא הסתכל עליו.
שרון סוף סוף חזרה עם הארטיקים, לשחר היא הביאה שוקובו, ולערבה ולעצמה היא הביאה מאגנום (חחח... פרסומת סמוייה XD).
שחר: "כמה זמן לקח לך?!"
ערבה: "שתוק ותגיד תודה!"
שחר צחק ואמר "תודה"
שחר: "אז... ערבה!" הוא צעק
ערבה נבהלה ואמרה "מה?!" תוך כדי שהיא מרימה יד אחת לאוויר כאילו היא נלחמת במישהו.
שחר: "מה נלחצת? כולה רציתי לדעת מה נסגר איתך ועם גיאורג..."
ערבה: "התקף לב! אממ... כלום לא נסגר, אני רוצה אותו, ואני לא מתכוונת לוותר!!"
שחר ושרון: "מהההההה?!"
ערבה: "מה ששמעתם! אני מאוהבת בו!"
שחר: "וואו, את באמת התאהבת בו?"
ערבה: "כן..."
- - - - -
ביל וטום ישבו בחדר...הם היו מודאגים ממה שיקרה לדיוויד.
הטלפון צלצל...טום נפל מהמטיה מרוב בהלה.
ביל ענה..: "מה? כן...אני מיד מגיע!" הוא ניתק את הטלפון ואמר לטום: "תישאר פה!"
ויצא מהחדר בריצה.
- - - - -
דוקטור: "שלום, אתה קאוליץ ביל?"
ביל: "כן, נעים מאד" והם לחצו ידיים.
ביל: "אז מה מצב של דיוויד?"
דוקטור: "אז ככה..מצבו השתפר מאוד, עכשיו הוא בניתוח, אנחנו ניצור קשר
ברגע שתוכלו לבקר אותו."
ביל חייך מאוד, ואמר: "תודה רבה דוקטור, אני יחכה לטלפון הזה..."
דוקטור: "הטלפון הזה יהיה בעוד שעה וחצי בערך"
ביל: "טוב תודה רבה..להתראות" והוא רץ חזרה למלון.
- - - - -
גוסטב: "יייייייייייייייייייייייששששששששששששש !!!" וכולם צחקו ושמחו, הרימו כוסית
ביל: "ידעתיי שהוא יצא מזה! הוא שור!"
טום: "כן כן! הוא תותח!"
ביל חייך חיוך מאוזן לאוזן, הטלפון צלצל, ביל ענה.
"הלו?"
החיוך של ביל נמחק בין רגע...
המשך יבוא...
הפעם לא יהיו ספוילרים...כי אנחנו רוצים להשאיר אתכם במתח...20 תגובות פרק!!
תהנו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
