"תגידי לא נמאס לך?!"
"ממה צריך להימאס לי בדיוק?"
"מהמצב המביך שהכנסת את עצמך אליו."
"אני באמת לא יודעת על מה מדובר."
"נו באמת, אל תשחקי אותה כ"כ תמימה, שנינו יודעים שאת לא."
"אפשר להיות קצת יותר ספציפי?"
"כאילו שאת לא יודעת על מה אני מדבר. כמה פעמים צריך להגיד לך.. הלא יוצלחות שלך פשוט ממריאה לעננים."
"הייתי שואלת אותך מה אתה רוצה ממני, אבל אני מפחדת מהתשובה אז אני מעדיפה לשתוק."
"אם הייתה לך אבן ביד אחת, וים שלם מול העיניים.. היית משליכה אותה לים?"
"אממ.. אני חושבת שכן."
"כך חשבתי."
"אוקיי.."
"לא מעניין אותך לדעת למה?"
"כבר אמרתי. מעניין, אבל אני מפחדת מהתשובה."
"אני בכל זאת אגיד, רק כי פרץ הסקרנות שלך עובר כל גבול הגיוני.
כמו שאת משליכה את האבן המסכנה הזאת לים הגדול, כך את זורקת את חייך לתהום השחורה. תפסיקי לרחם על עצמך, את לא כ"כ אומללה.
את חזקה. יותר מכל סלע שיש בעולם, יותר מכל שורש של עץ, יותר מהכל.
את מסוגלת, את באמת מסוגלת. רק עוד פוש אחרון."
"כן. אה."
"תפסיקי עם זה. זה לא באמת מוביל אותך לאנשהו."
"אולי אתה תספיק עם זה?! אולי אתה תספיק להגיד שאכפת לך, בזמן שאתה לא עושה כלום. אם היה לך כ"כ אכפת היית עוזר לי לצאת מזה ולא נותן לי להידרדר למטה."
"אני לא יכול לעזור לך. תעזרי לעצמך."
"כן.. את זה כבר שמעתי 100 פעם."
"את מזלזלת בעצמך, חבל."
"אני לא מזלזלת, אני מציאותית. לצערי, אני יותר מידי מציאותית. אם הייתה בי טיפה אחת של אשליה הייתי יוצאת מהתהום הזאת."
"את לא מציאותית. להפך, את זאת שהופכת את האשליה שלך למציאות.
את גורמת לעצמך ליפול לתהום, את משליכה הכל לפח. את זאת שלא עוזרת לעצמך. הכל את."
"נכון."
"ואת בכל זאת לא מוכנה לעשות שומדבר בנידון?"
"מה כבר יש לי לעשות? כמעט כל דבר שיכולתי לנסות ניסיתי. לא באמת הלך."
"תתמודדי."
"כאילו שזה קל להתמודד."
"אף פעם לא באמת ניסית להתמודד, את מדחיקה. אל תדחיקי, תתמודדי!"
"בוא תתמודד עם זה אתה. בוא נראה אותך מצליח להישאר עם חיוך על הפנים יותר משתי שניות בחיים המחורבנים האלה שאני חווה."
"אני חווה בדיוק את מה שאת חווה. אני חלק ממך, ותמיד אשאר כזה."
"אם אתה חלק ממני, תעזור לי."
"הייתי רוצה לעזור לך. הייתי רוצה למשוך אותך מהתהום הזאת, להוציא אותך משם, להראות לך את האור. אבל, אבל אני לא יכול.
את חייבת לעזור לי. תני לי לעזור לך. תושיטי לי יד. תזרקי לי עצם. תעשי משהו."
"הייתי עוזרת לך, באמת. אבל ויתרתי."
"את מוותרת עלינו? ככה?"
"כן."
"את צעירה. את יפה. את חכמה."
"אני יודעת."
"הכל לפח?"
"כן."
"אני לא אתן לך."
"מאוחר מידי."
"את בטוחה?.."
אני בטוחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
