הרגעים הגדולים ביותר בחיים אינם הרועשים ביותר, אלא השעות הכי שקטות.

רע וטוב זה עניין יחסי.

כאילו, הכל יחסי בחיים-אבל במיוחד שני ההפכים האלה.

אני לא יכולה להגיד שטוב לי בחיים, כי זה יחסי. אני לא יכולה להגיד שרע לי בחיים, כי גם זה יחסי.

אבל יחסית לתקופה שאני עוברת, טוב לי עכשיו. באמת שטוב לי.

אני מתחילה להשלים עם המציאות שאני חיה בה.

אני כבר לא רואה שחור ולבן.

אני בשיקום מתמשך.

קצת אופטימיות עוד לא הרגה אף אחד. לפחות לא אותי.

אני לא אוהבת סטוקרים. אפילו שאני באיזשהו מקום קצת דיי סטוקרית D:

אבל באמת, זה מעצבן.

גם לחברה שלי זה קרה שמישהו בחיפוש של "ישרא" כל הזמן מחפש את השם שלה, עכשיו זה קורה גם לי. זה מציק.

אז סטוקר יקר, סטוקר חביב-אנא הפסק עם השביזות הזאת ותזדהה, או שאל תזדהה, פשוט תפסיק.

עמך התודה.