פרק זה מוקדש לרונן = ]
היא זאת שבגללה החלטתי לפרסם את הפרק ; )
בפרק הקודם :
לאט לאט היא התחילה להבין מה קורה .
נעמה הציצה במה שהיא כתבה .
היא יודעת שהיא זאת ששלחה את משרד הרווחה .
היא שלחה לנעמה סמס
"כלבה , חשבתי שאפשר לסמוך עלייך ! "
לא משהו חשוב , משהו עצוב , סיפור אהבה - פרק 14
נעמה קיבלה את הסמס .
היא לא קלטה , איך ליאור יודעת ? !
היא שלחה לה סמס בחזרה "איך את יודעת ? רותם כבר סיפרה לך ? ! "
אחרי שניה היא קיבלה סמס חזרה
" לא , יש לי את המכורות שלי "
" כן . . בטח " היא חשבה לעצמה .
היא הסתובבה וראתה שרותם כבר לא יושבת על החלון .
היא הלכה לחדרה וגם שם היא לא הייתה .
נעמה , שעוד לא כ"כ הכירה את הפנימייה ניסתה לחשוב איפה רותם יכולה להיות .
לא עלה לה שום רעיון .
היא שאלה את סתיו .
גם סתיו לא ידעה .
סתיו דיברה אליה לא יפה . . . היא לא הבינה למה . . . קודם , היא כ"כ אהבה את רותם !
משהו נראה לה מסריח .
היא התחילה ללכת , בלי לדעת לאן .
וכמובן , כמו בכל פעם שאתה לא עושה משהו בכוונה בשביל למצוא משהו , אבל מוצא אותו , היא מצאה את רותם , יושבת ליד עץ גדול , כבר לא בוכה , חולמת בהקיץ .
" רותם ? " היא התקרבה .
רותם , שלא ראתה אותה קפצה בבהלה .
" מה את חושבת לעצמך ? ! את מוכנה לא להבהיל אותי ככה ? ! "
"ס.. סליחה . . . " נעמה אמרה , מחביאה גיחוח .
רותם , שראתה את נעמה מצחקקת פרצה בצחוק משחרר .
נעמה התחילה מיד אחריה .
ככה , הן ישבו וצחקו , בלי ידיעה למה .
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"נוו ? זה התבצע ? " יאיר דיבר עם **** בטלפון .
" אני לא יכול , אני עדיין אוהב אותה . " נשמע מהצד השני של הקו
" ידעתי , פשוט ידעתי שאתה תשתפן . תקשיב , אני מחזיק את רוני קצר . "
"מה אתה אידיוט ? ! רוני בביה"ח ! " הוא צעק אליו " זה רק מראה שאין לך מוגש מה הולך ]ה ! זהו ! אני החלטתי , אני מחזיר את היומן ! "
וככה , נגמרה לה השיחה , בהחלטה , גורלית , אפילו מאוד גורלית .
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחרי שהיא התעוררה בבהלה , היא החליטה לחזור לישון .
עכשיו , היא ראתה בחלומה את רותם מהיסודי , שוב , הפעם יושבת עם נעמה וצוחקת !
הן דיברו , משהו על פנימייה , על חיים חדשים , על כמה שזה קשה לעזוב את הבית .
שחור
רוני , בביה"ח מדבר איתה , מסביר לה שהמחלה משטלתת עליו .
שחור
הגמר של התחרות , נעמה מנצחת , ונותת לה את הפרס .
היא התעוררה , זה היום !
הגמר !
היא שכחה לגמרי !
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הן דיברו , עדיין צוחקות .
הן דיברו על החיים החדשים אחרי העזיבה .
הן דיברו על האנשים בפנימייה , רותם הסבירה לנעמה איפה כל דבר . . .
פתאום היא נזכרה .
הגמר , מתחיל עוד שעה .
היא התחילה לרוץ .
לבשה את הבגדים שהיא הכינה עם יערה .
רותם החליטה לבוא איתה , לפגוש את ליאור .
הן הגיעו אחרי חצי שעה , באוטובוס , מרוצות שלא איחרו .
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היא הגיעה לשם .
נעמה כבר הייתה בתוך האולם , שלוחת אליה מבטים מגעילים .
לרגע , היה נדמה לה שהיא רואה את רותם , אבל היא החליטה שהיא הוזה , שזה לא הגיוני .
היא הסתובבה בחוץ , מחכה עד שהיא תהיה חייבת להכנס לאולם .
היא לא הוזה , רותם עמדה שם .
היא התקרבה אליה לאט
" רו.. רותם ? "היא ראתה שפניה מכוסים בפירסינג . היא הייתה שונה , אבל בדיוק כמו בחלום .
" יערה ? " רותם שאלה " זאת את ? "
"כן . . . מה את עושה פה ? " יערה הייתה ממש מופתעת .
"באתי עם נעמה . " רותם ענתה , וישר השתתקה .
" מה ? ! איך ? ! " יערה התחילה לקלוט , משהו , שהיא לא חשבה עליו .
משהו , שיכול לשנות לה את החיים .
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שעה וחצי קודם :
רותם רצתה לבוא איתה .
היא רצתה שהיא תבוא , אבל ידעה , שאם רותם באה , היא לא יכולה ללמוד יותר בעיר .
" נוו טוב , ממילא ליאור כבר יודעת . . . . "