אין משהו שאני שונאת יותר מכשמנסים לשנות אותי.

הלא רציתם שיהיה לי טוב איך שאני ולא אנסה להשתנות?היכן הגיון?

ההישתנות צריכה להבוא ממני,ולא כי אני פתאום לא מוצאת חן בענייכם.

אני לא מנסה לשנות אף אחד,ובאמת שאין טעם שבנאדם ישתנה רק בשבילי.

אני מקבלת אנשים כמו שהם. זה שאני לא מחבבת את סגנון החיים שלהם,לא אומר שהם אמורים

להשתנות בשבילי,כי לי זה יותר נכון ככה.

בשביל מה להזכיר מה היה פעם?למה להתקע כל הזמן בעבר,במקום לחשוב על הווה.

טוב לי ככה,מה רע לכם?

כנראה עד שלא יכירו אותי יותר טוב,לא ידעו לקבל אותי.

But do you honestly expect me to believe
We could ever be the same...
You say that the past is the past, you need one chance