אני זוכרת את כל הרגעים,את כל המילים,את כל הנשיקות.
אני זוכרת את הזכורונות שלך,את המקום שלך,את החברים שלך ואת הידידות שהתסכלו עליי בעין צולעת.
זוכרת את השאלות,ואת התשובות הברורות שלך.
זוכרת את הפחדים,את העבר ,זוכרת את החבר הכי טוב שלך.
מכירה כל פינה בבית שלך, מכירה את הריח של הסדינים ואת הכרית הגדולה שגנבתי ממך בלילה.
זוכרת את השיר שהזכיר לך אותה ועכשיו הוא מזכיר לי אותך.
זוכרת את היום הגשום ההוא שליוויתה אותי לתחנה ונישקת אותי כי זכרת שאמרתי
שתמיד רציתי להתנשק בגשם.
זוכרת את השיחה האחרונה ההיא,זוכרת כל מילה ומילה שלמרות כל הצער לא יכולתי להפסיק לדבר איתך.
ועכשיו, אני בכלל לא זוכרת איך אתה נראה.
אני יודעת שעברה יותר משנה,שלא דיברנו יותר מדי.
אני יודעת שקשה לך שאני תקועה בעבר.קשה לך להיות זה שאני אזכור תמיד.
אבל אני מכירה את עצמי וזה לא ימחק עד שאני ארצה.( כמו שזה נראה עכשיו,הדרך עוד ארוכה)
רו דנקר - "מה שלא הספקתי לומר"
כל מה שלא הספקתי לומר
עובר מול העיניים ונשבר
אם יש איזו שהיא מחילה
אז קח אותה ממני בשבילך
קר חורף מזכיר לי אותך
רוצה מסתור מגשם מסופה
קח כל מה שאתן לך
זו אני ואין בי מבוכה
עד שבוקר יבוא
לא אשן את כל הלילה בגללך
עד הבוקר שבו
לא אתן לך ללכת מתוכו
לך אתן לך ללכת מתוכו
לך קח את הדרך איתך
וצידה שהכנתי בשבילך
אם זה כוח השביל שלך
קח אותי אל המקום שלך
עד שבוקר יבוא
לא אשן את כל הלילה בגללך
עד הבוקר שבו
לא אתן לך ללכת מתוכו
לך אתן לך ללכת מתוכו
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
