יכלתי לעמוד על הרגלים גם אם לא רציתי,יכולתי להתעורר ממחשבות שהיום יהיה בסדר.

הייתי יכולה להבליג מהמצב ולהיות אחרת,יכולתי לשלוט על מחשבותיי למרות הפחד.

היום אני לא רוצה,לא רוצה לראות לשמוע להריח לדבר לנשום לגעת.

לא רוצה לראות פרצופים מכורים שמעיזים להתווכח איתי במצבים כאלה.לא רוצה לנשום כי כואב לי, אני מרגישה כאילו אני לוקחת את הנשימות האחרונות של חתול המדמם לו על הכביש.

לא רוצה להריח כי אין טעם.

יכולתי להשבע שלקחתי כבר כל דבר אפשרי,אבל אין תוצאות.

אין ביכולתי לשנות את המצב כרגע,רק הזמן יגיד מתי כל זה נגמר.

[בחיי שנמאס לי לכתוב אלייך פוסטים]

אתה לא חלק מהחיים שלי,אז איך יש לך את החוצפה להבוא ולהחליט החלטות במקומי?

יש לי ערכים מסוימים,והם באים לפני הכל.

באיזו חוצפה אתה מצפה ממני לעזוב את כל זה ולרוץ אלייך על ארבע כשאתה מתקשר?

שאלת,עניתי.

אמרתי לא,אני לא מבינה למה אתה כל כך מתעקש לבנות אליי דברים כשאתה יודע שלא יצא מזה כלום.

זה כמו לירות לעצמך ברגל כבר עכשיו.

אם היית מכיר אותי טיפה "יותר טוב" מעכשיו אני בטוחה שלא היית מעיז להגיד לי דברים שאתה אומר ,שלא היית חונק אותי ונותן לי אוויר לפחות לשבוע שלם.

יומיים עברו,פאקינ' יומיים ואתה אני מדגישה אתה מרגיש כאילו עבר כבר חודש,אני מרגישה כאילו אני עוד שנייה נחנקת.

אני רוצה שתצא לי מהחיים,שתפסיק להוכיח לי דברים שלא אמרתי כדי שאני אוכל לחיות כמו שאני רוצה.

אני מקווה שזה הפוסט האחרון שלי אלייך

להתראות.

היום הזה לא אמור להיות מדכא.

במשך כמעט שלוש שנים נתתי לאנשים להכנס ולצאת מהחיים שלי מתי שירצו.

להפוך לי את החיים,לשחק בי,לתת להם משמעות ובאותה מידה גם לקחת אותה.

אני מודה, הייתי תמימה ולא ידעתי לזהות סוגים של אנשים.

במשך השנים התגברתי,התבגרתי ותפיסת העולם שלי השתנתה.

כרגע אני חייה בעולם משלי בבועה הפרטית שלי ואף אחד לא יכול לנפץ אותה.

העולם שלי סגור ואני לא מכניסה אף אחד לתוכו. בתוך הבועה ישנם שלושה אנשים,שהם כמו המשפחה השנייה שלי,בואו נגיד שהם אפילו יותר מזה.

בבועה שלי,אני רואה את העתיד וורוד ובדיוק כמו שאני רוצה.

יש חלומות שרק הם יודעים,סודות,חולשות,שקרים שסיפרתי ולכן קשה לאחרים להכנס לחיי.

יש כאלה שפורשים באמצע ולא רואים את הטעם להמשיך

ויש כאלה שלמרות שאני לא מכניסה אותם הם מתאמצים להכנס בכוח.

כך או כך שני סוגי האנשים האלה לא נשארים כאן הרבה.

אני לא מצפה מאף אחד כלום,הבעיה שהם מצפים ממני דברים ולכן הכל ניהיה יותר קשה.

אני מאושרת מהעולם המסתובך שלי,טוב לי איך שהוא ואני לא מחפשת מחליפים לאף אחד.