היי אז אני פה.
אני הפכתי היום לתרנגולת ואני מעדיפה היום לא לעלות על המשקל.
זה בגלל שהיומיים האחרונים של החופש היו זוועה כולל בולמוס לא מוסבר שגרר לתוכו הרבה אוכל.
היה רק יום אחד שרקדתי משמע רק יום אחד של ספורט ואני מעדיפה להישקל רק בשבוע הבא יום שבת.
אז החופש היה ממש משחרר, הוא שיחרר אותי מכל הלחץ של תחילת שנה והוא היה נחמד וטוב בכללי.
במהלך החופש ידי מאוד טוב שלי יצא מהארון בפניי.
זה היה ברור דיי כל החיים שהוא כזה וכמובן שלמרות שהוא גיי מוצהר עכשיו זה לא באמת ישנה משהו שאני מרגישה כלפיו.
אני באמת שמחה שהוא עזר ככה ביטחון וזה מחמיא לי שהוא בוטח בי וסיפר לי.
למרות שזה היה ברור כל הזמן הזה שהככרתי אותו שהוא כזה, זה היה הלם. אבל שיהיה, עבר.
אז החגים עברו, וזה הזמן להיכנס בצעמי חזק מבחינת האוכל.
הגעתי למסקנה שכל פעם שאני מתעסקת בזה קצת יותר מדיי זה גורם לי לתהליך הפוך ממה שאני רוצה, מכל ההתעסקות המלאה הזאת באוכל זה רק גורם להשמנה.
אז אני אצטרך להתעסק בזה בגבול הטעם הטוב בשביל שבאמת יהיהו תוצאות.
אני באמת עושה כמה שינויים דרסטיים (בשבילי) בהקשר לאכול.
הפסקתי לאכול בבוקר, אני רק שותה משהו עם קצת סוכר כי אז תהיה נפילת סוכר וזה מיותר.
בבצפר אני אוכלת רק תפוחים, הכמות תלויה ביום. אם אני נשארת עד 2 וחצי אז שתיים ואם אני נשארת עד חמש אז קצת יותר.
חוזרת הביתה אוכלת צהריים, מנה אחת. (השתנה למנה אחת כבר מזמן)
בימים שאין סטודיו צריכה להעסיק את עצמי ולא להתעסק עם אוכל בכלל!, לנסות לא לאכול כלום עד הערב ואם אוכלת משו אז רק פרי.
בימים שיש זה לא בעייתי, פשוט לא אוכלת כלום עד הערב.
בערב כרגגיל, משו בסגנון של ביצה וירקות.
עכשיו אם לא יהיו תוצאות למרות שאני אשתדל ולא אחרוג אני באמת אתעצבן.
יום אחד ישבתי עם שתי חברות שלי מהסטודיו בבית קפה, הייתה תקופה שהייתי בטוחה שלאחת מהן יש הפרעות אכילה.
היא אף פעם לא אכלה והיא מהממת לדעתי, היא רזה רזה רזה וגבוהה, היא אמרה לי פעם שהיא נמצאת בתת משקל של 3 קילו, והביטחון שלה ירוד ביותר.
עם כמה שהיא יפה,חכמה, ונאהבת הביטחון שלה ירוד מאוד.
היא מודעת לעובדה הזאת. בקיצור, הגעתי למסקנה שהיא פשוט נורא שומרת על הגזרה שלה אין לה הפרעות אכילה, היא אוכלת מעט כי ככה היא ואני לא אתערב לה בזה. ההפך אני שואבת ממנה המון מוטיבציה בסתר. היא מדהימה לדעתי.
במהלך החופש קרה לי משו שהעיר לי את העיניים עוד יותר. הייתי בחנויות בגדים רבות בניסיון אומלל לחפש ג'ינס, יפה שישב עליי בצורה נורמלית + לפחות.
זה היה פשוט מדהים.
הכל קטן עליי, הכל מכוער עליי, מה שישב טוב היה ג'ינסים של סליחה אבל- דבות ג'ינסים מכוערים ומגעילים.
בתור אחת שכל כך חשוב לה הלבוש שלה והמראה החיצוני זה היה פשוט בושה.
רציתי למות. רציתי לברוח מהגוף שלי ולחזור אליו שאני ישקול 50 קילו ויכנס לג'ינס 24.
זה היה מביך, זה היה משונה, ניסתי להתחמק מההרגשה הזאת אבל כל פעם מחדש זה אותו דבר. אותו סיפור. ונמאס.
אני שונאת ללכת לקניות אך ורק בגלל הגוף שלי, כל מה שאני קונה זה חולצות ובתור חולת שופינג זה בושה.
מחכה לרגע הזה שאני אכנס לחנות ויתנו לי ג'ינס יפה למדוד במידה נורמלית. אני אהיה מאושרת.
שוב אני אגיד את זה, התגובות שלכן כל כך תומכות ואני תופסת ממכן הרבה למרות שאני לא כל כך מכירה אותכן.
תודה על כל התגובות אתן מדהימות.
שבוע טוב ומרזה.
עריכה -29.10
איך אני אוהבת גשם וחורף.
נותן לי רצון לחיות.
רק לי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Beautiful cow.