סגרתי היום כרטיס לדרום אמריקה, עוד צעד לקראת הגשמת החלום, אני ממש מאושרת!! אני כ"כ רואה את עצמי מסתובבת וחווה ונהנת שזה מטורף!

יחד עם זאת כל ההתקדמות הזו מפחידה אותי מעט, אני לוקחת הרבה כסף מההורים שלי, בעיקר בגלל שבצפון זה דיי בלתי אפשרי לחסוך וגם בגלל שאני מבולגנת רצח כשזה נוגע לכספים. ולא נעים לי, לא רציתי שזה יהיה ככה. וגם כל ההתקדמות הזאת, הריצה הזאת לחיים בוגרים מפחידה אותי.

הרבה בנות משכבתי כבר נשואות, חלקן עם ילד חלקן אפילו עם ילד שני, אבל עד אתמול זה היה נושא לצחוק עליו, עד שאתמול מישהי שהייתה פעם חברה שלי התארסה, המעגל הולך ומצטמצם.. וזה מפחיד! אני בסה"כ בת 22! אני לא אמורה לחשוב על נישואים וילדים, ואני לא.. אבל העניין הוא שגם לימודים דיי מלחיצים אותי, עם כל זה שאני חננה אש, ואני אפילו דיי מתגעגעת ללמוד.. אני יודעת שברגע שזה יתחיל. אני ארגיש גדולה, ולא בא לי, בא לי לחזור להיות בת 16 ולדאוג לגביי זה שהבחור שאני דלוקה עליו ירצה אותי ולשמוח לקראת הטיול הקרוב לדרום או משהו כזה.. לא לדאוג לגביי עבודה ומשכורת ומינוס בבנק ודירה..

פיטר פן הבין את זה לפני כולם.