החיים של סטודנט לעיצוב

אחרי הרבה זמן שרציתי לעשות את הצעד, ולהתחיל לרשום בלוג.

האם אתמיד? האם אצליח לכתוב וליצור ענין? זה כבר עניין של זמן.

היום באחת בצהריים הגשתי את אחד הפרוייקטים הארוכים הסימסטר. היה מסע ארוך מאד בעבודה עם חומר שנבחר בתחילת הסמסטר וכל מיני משחקים איתו.

כל סטודנט בחר חומר ו"שיחק איתו" (כמו שאוהבים נו-רא להגיד במחלקה). מה זה לשחק? לקפל,לקמט,לשרוף,לחרוך ולעשות כל מניפוליציה פיסית אפשרית על פיסות שונות של חומרים שונים. אני "הרחתי" עוד בתחילת הסמסטר שיהיה שימוש מאסיבי בחומר הנבחר, והחלטתי ללכת על משהו זול וזמין (יחסית כמובן). לינוליאום (פי וי סי גמיש אומר למישהו משהו? נו, זה החומר האפור הזה ששמים במטבח על הרצפה. נו החומר הזה שיש באולמות כדורסל. כן, כן הפלסטיק הזה!).

אחרי קילומטראז' של חודשיים ,בו בכל שבוע הבאנו פיסות מצ'וקמקות, וסיפרנו עליהם סיפורי סבתא, כל אחד סיכם את מסקנותיו.

כל הפורום של המרצים נתן את מסקנותיו.(כמסקנה שלי,ולא קשורה למסקנות הנ"ל, הסקתי שכדאי לכתוב את המסקנות שלי ואת המסקנות של המרצים במחברת. פה היא נקראת מחברת סקיצות, אגב. ואגב,רשמתי את כל המסקנות.

קיבלתי ביקורת די טובה.

אח"כ פינקתי את עצמי בטוסט ותה קר במחיר מופקע בקפיטריה (רק למוסד הזה עצמו שמור טקסט שאכתוב בעתיד הקרוב).