החיים של סטודנט לעיצוב

כבר 4 ימים אני יושב על פרוייקט. יושב זה התיאור המדוייק ביותר למה שאני באמת עושה: יושב מול מחברת פתוחה, מול טקסט בן שבועיים וחצי, ולא מתקדם מילימטר.

המשימה נשמעה מפתה ומעניינת: להמציא תכונות לחומר דמיוני ( מורפיקס SFS אם להתעקש על השם) ולהמציא מוצר כלשהו שיקיים בצורה הטובה ביותר את התכונות האלה. נשמע טוב, לא?

האמת, גיליתי שיש לי קושי להתמודד מול פרוייקט פתוח ומשוחרר בסגנון הזה. לעצב ידית? מצויין. לעצב מחיצה? בבקשה.

אבל לעצב משהו, למישהו... כל כך מופשט.

הלכתי על חומר קשה מאד, דק וקל מאד, אשר מתכלה לחלוטין אחרי זמן ספציפי שאני מגדיר. למשל, חצי שנה, או 13 חודשים. נשמע חביב, אבל היי, מה עושים עם החומר הזה? חשבתי לעשות אריזות שיחליפו קופסאות שימורים. כן, את הקופסאות פח העתיקות האלה. ועכשיו, רק נשאר לעצב.

עדיין, לא מצליח להתקדם מילימטר.

צריך לחזור למחברת.