אוקיי, נמאס לי, כל כך קשה לי..

הכל כל כך מסובך, ושומדבר לא מסתדר...

הכל פשוט חרא אחד גדול! ואני לא יכולה יותר, אני לא מבינה מה אני עושה.. אני לא מבינה את עצמי בכלל.. אני לא מבינה מה קורה לי.. זה כל כך עצוב..

אני יודעת מה אני צריכה לעשות אבל אני לא עושה את זה.. ולמה? אני ממש לא יודעת..

הכל הפך בעיני לחסר משמעות, אני מזלזלת בכל דבר.. אפילו בדברים הכי יקרים לי..

ואני לא יודעת למי לפנות, לאן לפנות..

מה אני צריכה לעשות ? למה אף אחד לא יכול להרגיע אותי או להגיד משהו שיעזור ?

למה אף אחד לא שם לב שמשהו בי לא בסדר?