לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קיץ אחד לבד


סיפורה של ילדה , שרק רצתה לשמוח

Avatarכינוי: 

בת: 28

ICQ: 332252420 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

8/2008

פרק שני


היי :]

אני רוצה לומר שאני טיפה מאוכזבת ..

אני רואה מלא אנשים שנכנסים לבלוג ולא מגיבים .

וזה ממש מעצבן כי אני משקיעה בסיפור .

ואם אתם נכנסים וקוראים - לפחות תגיבו .


בפרקים הקודמים :

" למה מה תעשי לי הא ? תביאי את אבא שלך שירה בי ? אהה שחכתי , הוא מת "

" את תמיד חייבת להיות כזאת רעה ? "

" דניאלי , אמא שלך חטפה התקף לב , היא עכשיו בבית החולים ומצבה יציב , התקשרי אליי מייד אחרי שאת קוראת את הפתק הזה ואני יבוא לאסוף אותך . "

חשבתי שאתה שומר עליי אבא , חשבתי שאתה מגן עליי מכל הרע שבעולם , ושאתה דואג שיהייה לי טוב , כנראה שטעיתי .


פרק שני :


 

שמעתי את הצופר של שרית ומייד רצתי החוצה .

נכנסתי לאוטו ומייד שאלתי את שרית -

" איך זה קרה ? "

" רציתי להכין אורז עם שעועית לארוחת הצהריים ושמתי את השעועית בסיר לחץ , לא שמתי לב לשעה והמכסה של הסיר קפץ , אמא שלך מאוד נבהלה ואת יודעת שכל דבר קטן מבהיל יכול לגרום לה ממש להיבהל .

כנראה שהיא מאוד נבהלה וחטפה התקף לב . "

" התקף לב מדבר כזה קטן ? " שאלתי .

" בשבילנו הוא אולי קטן , אבל בשביל אמא שלך דניאלי .. זה מאוד גדול . "

ואחרי ששרית אמרה את זה - שתקתי כל הנסיעה .

הגענו לבית החולים , רציתי להיכנס לחדר שבו אמא שוכבת אבל לא נתנו לי , אולי כי אני יותר מידי קטנה , לא יודעת למה אבל כל מה שרציתי עכשיו היה לראות את אמא ולחבק אותה , לראות שהכל בסדר .

נשארתי בחדר ההמתנה המון זמן .

עד שהרופא של אמא יצא מהחדר ואמר לשרית ולי -

" היא בסדר , מצבה יציב , את רוצה להיכנס לראות אותה ? "  הוא שאל אותי .

הנהנתי בראשי .

מייד נכנסתי לחדר וראיתי את אמא .

היא הסתכלה עליי - וחייכה .

' כמה זמן היא לא חייכה לי ' חשבתי .

" אמא ? אמא את בסדר ? "

אמא הנהנה בראשה .

" מאוד קשה לה לדבר עכשיו " הסביר לי הדוקטור .

חיבקתי את אמא ודמעה ירדה מעיני אני לא יודעת למה , אבל היא ירדה . אולי כי זה היה רגע מרגש או משהו כזה ..

או שבגלל שמאז שאבא נפטר לא חיבקתי אותה אפילו פעם אחת .

" דניאלי אני אוהבת אותך מאוד ואני מצטערת שאת ככה סובלת בגללי " שמעתי את אמא אומרת בקול חלש שבקושי שומעים .

" גם אני אוהבת אותך אמא , ואני בכלל לא סובלת " אמרתי גם בשקט .

הרופא אמר שאני צריכה לצאת עכשיו ולתת לאמא לנוח .

שרית הסיעה אותי הביתה . ושוב הנסיעה הייתה שקטה יותר מתמיד .

כשהגענו הביתה אמרתי לשרית תודה והיא אמרה לי שהיא תחזור יותר מאוחר כי היא צריכה להישאר עם אמא .

נכנסתי הביתה ועליתי לחדר .

ראיתי שיש לי הודעה באיסיקיו .

פתחתי אותה , היא הייתה מגילי .

" תעני כבר יא מכוערת " היא רשמה .

" מה את רוצה ממני גילי ? " כתבתי לה .

" כלום , אני רק רוצה לומר לך שאת ילדה חראית ומגעילה ואני שונאת אותך !! למה עשית לי את זה למה ?!? "

" עשיתי מה ? "

" אוי כאילו שאת לא יודעת , שסיפרת לכולם !! "

" גילי אני יודעת שמה שאת הכי אוהבת זה לאמלל אותי אבל זה לא יעבוד לך הפעם . "

" דניאל תפסיקי להיות כזאת תמימה ! את יודעת שאת עשית את זה , לפחות תומרי את האמת ! "

" גילי על מה את מדברת ?

" על זה שאמרת לכולם שאני מאומצת ! "


טוב נראלי שזה פרק די קצר .. אז סורי :]

פשוט אינלי כ"כ זמן ..

מקווה שאהבתם והגבתם (;

ועכשיו באמת - אם אתם קוראים תגיבו , כי אני ממש משקיעה בזה .



 

נכתב על ידי , 9/8/2008 16:52  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



675

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכותבת ^^ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכותבת ^^ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)