story of my life .

אם מישהו היה מתעניין (קצת) בי ,

הוא היה מבין מה עובר עליי .

אבל מכיוון שלאפחד לא אכפת

וכולם חושבים רק על התחת של עצמם ,

אני צריכה לספר את זה לעצמי .

את כל מה שאני חושבת ומרגישה

כתבתי על דפים .

אני לא יכולה לכתוב

בידיעה שכל העולם ואשתו יכולים לראות .

וכן , אני צריכה , חייבת צומי !!!!!!!!!!

בשנה שעברה היו לי מלא חברות וידידים וכאלה ,

ועכשיו ?! כולם מתרחקים .

יכול להיות שזה בגללי ,

או שזה בגללם .

אני שונאת ת'בנות האלה שלא באות לבצפר

רק כדי שיתענינו בשלומן.

אם אני לא יבוא וכן יהיה לי נגיד 40 מעלות חום -

אני יודעת ואני בטוחה שאף אחד לא יתקשר !

כן, אפילו אלה שאני "סומכת" עליהם.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל .

יש לי הרבה מחשבות , ורגשות שרוצים להתפרץ החוצה .

אבל לא יכולים .

וכן , אני צריכה קצת צומי .

אבל לא מתוך רחמים ,

אלא מתוך רצון ואהבה .

*יכול להיות שערבבתי הרבה תחושות בבת אחת.

אבל למי אכפת ? במילא אפחד לא מתעניין .