ואו... אני לא מאמין שאני עדין זוכר את הפרטים של המשתמש שלי בישרא.. פאק...
ואווו.. לא הייתי פה הרבה הרבה הרבה יותר מידי זמן..
בפעם הקודמת שכתבתי פה לא העלתי אפילו בדעתי את האפשרות לשבת עם הסמארטפון ו לכתוב פוסט..
אז מה... מה נסגר?..
אני חייל עכשיו.. שריונר גאה.. כבר שנתיים וחצי בחור הזה וסופר את הימים לשחרור..
כן.. אני רווק.. משהו כמו שנתיים,.בודד כמו שהמון זמן לא הייתי..
אבל הפוסט הזה לא נכתב מטעמי דכאון. בעצם,אין לי שמץ של מושג למה אני מקליד שורות אלו.. סתם.. געגוע לפעם,געגוע לתקופה אחרת. ימים שישראבלוג היה מקום א-דיר והיה מסנג'ר ושיט. ולא היה טינדר או סיקרט. ימים פשוטים יותר.
השחרור מתקרב,ו החיים האמיתיים עומדים להתחיל.. מענין מה יהיה שם.. מה אני אלמד איפה אני אעבוד.. יש כל מיני כיוונים אבל לא משהו חד משמעי.. קיצר,חמצמצת..
מה המסקנה של כל זה?? לא יודע.. אולי תגידו לי אתם?..