I Dont Know

חחח אני לא מאמין שאני כותב פה בבלוג הדבילי הזה חח המקום ההזוי ההוא שלפני 5 שנים ככה היה נקודת מפלט מגניבה. אז אני מניח שאולי גם היום.. אפשר לפרוק פה את הרהורים והמחשבות..

נתחיל ישר, נמאס להיות לבד. 

יש לי תחושה שאני במין כיוון חיובי כזה היו לי כמה שיחות מוטיבציה שעזרו לי לקחת את עצמי למין כיוון חיובי.. לא יודע,מקווה שיהיה טוב בסוף.. חייב להשתחרר,פשוט חייב. עם כל הכבוד לצבא ולתפקיד ולמשמעות שיש מאחוריו. המקום הזה מנוון את השכל והגוף. צריך למצוא לחרא הזה פתרון... אחת בעוד חצי שנה יהיה טוב,יהיה מדהים.. או שלא?.. כי בתכלס בצבא אני יוצר איזה קשר חברתי עם אנשים שונים חודשים ובבית זה אותם חברה..לא שקע איתם,להפך אני נהנה מאוד עם חברי הילדות אבל.. איך אני אכיר ככה אנשים חדשים? מישהי חדשה? נראה לי שהתגברתי על דניאל.. לקח רק שנתיים. אוף. לא כיף.