היא צריכה להבין שאני לא חייבת לה כלום, שהיא לא יכולה לצוות עלי לעשות שום דבר.

מי היא שתדבר אלי ככה, שתצווה עלי? אני יודעת שזה נורא כואב לאגו שלה לומר 'בבקשה' או, חס ושלום, 'תודה', אבל אם היא רוצה שאני אעזור לה אז שתפגע באגו שלה ולא בשלי.

אני לא ארשה לה לצוות אלי, מה היא אמא שלי, אבא שלי, המורה שלי, המפקדת שלי, הבוסית שלי, אפילו חברה שלי היא לא, ובטח שאני לא העבד שלה.

נכון, אני מנסה להיות נחמדה. אם מבקשים ממני משהו אני נותנת ועוזרת, גם אם זה דורש ממני להשקיע מאמץ ולהשתדל ו'לבזבז את הזמן שלי' על דברים שלא מועילים לי אישית בישירין. וכן, גם אם לא אומרים בבקשה אני הרבה פעמים עוזרת, אני גם אציע עזרה אם אני רק אשמע שאני יכולה לעזור למישהו במשהו מסוים. אבל מזה להגיע למסכנה שהיא יכולה לצוות עלי, לדבר אלי כאילו אני עבד שלה ולסנג'ר אותי לעשות דברים שהיא יכולה לעשות בעצמה בלי בעיה, זה כבר מוגזם.

הגיע הזמן שהיא תתפכח, היא לא אלה יוונית, היא לא השמש, והשמש גם לא מסתובבת סביבה, הכוכבים לא משתחווים בפניה ובני האדם לא ינשקו את המגפיים שלה. מה לעשות, כל אשליה שאתה חי בה תתנפץ בשלב מסוים.

שלכם (או ליתר דיוק שלה)-

                                 limitless