this is my life...

לא הייתי אני, אני הרגשתי ילדה אחרת, בעולם אחר, בכלל לא יודעת...

הייתי במסיבה של הכיתה לחברה שלי הייתה יומולדת אז הלכתי, אבל בכל זאת, אני שונאת כל כך שונאת את הכיתה שלי, הם כל הזמן יורדים עליי, וקוראים לי יאבו גבר, יודעים דברים כאלה...

אני לא הכי מתייחסת לזה שבעולם כי אני פשוט יודעת שזה לא נכון...

אז כן אני אוהבת דברים של בנים ?! זה עושה אותי בן !?

וכן באתי עם גינס ואיזה סווט'ר מה אז לא התלבשתי מספיק טוב בשבילם ?!

אפילו לרקוד ולהנות בקושי היה אפשר שם, מה כי אם אני רוקדת וקופצת בטראנסים זה עושה אותי שונה?! או שאני עושה משהו לא בסדר ?! פשוט לא מבינה אותם, את העולם הזה...

תאמת זה גורם לי להרגיש דיי חרא, אבל כאילו השביתה הזאת יוצאת לי טוב, גם בגלל זה ובכלל...

נווווווו יש לי כיתה מטומטמת מה אני היחידה !? מה פתאום אני בטוחה שיש עוד ילדים שיש להם כיתה כל כך בעעעעעעעעעע

יש אנשים בעולם הזה שאיתם אני מרגישה אני, יותר טוב ושיקבלו אותי בצורה נורמלית...

אז אני לא מוצאת לעצמי איזושהי סטיגמה, אני לא ערסית לא פקאצה, לא פרחה, לא סטייליסטית (הבנתם את הקטע נכון ?!)

אני הדר, רק הדר אין אפחד בעולם שהוא אותו בנאדם כמוני (אולי בשם) אבל אין...

אז עד אז יום טוב..

הדר...