אוף, אין לי כוח רצון.
זתומרת, כשזה נוגע למצב גופי.
אם אתם מביאים לי להרכיב פאזל- אני יכולה לשבת שעות עד שאני אסיים להרכיב אותו...
אם נותנים לי משימת כתיבה- אני לא אזוז עד שזה לא ייראה לי מושלם.
אני פרפקציוניסטית.
בכל.
חוץ מבגוף שלי.
שלא תבינו אותי לא נכון- אני רוצה! ממש רוצה! שתהיה לי בטן שרירית, שאני לא אלך עם גב עקום...
אני רוצה, ואני אפילו מתחילה לעשות משהו בנידון, אבל אחרי יום יומיים אני מתייאשת.
אני מנסה להתמיד על המכשיר כושר שלנו.
אני מנסה לשבת זקוף וללכת זקוף.
אבל אז אין לי כוח ואני מתייאשת.
אם אני אמשיך ככה- ואני מצטטת את אמא שלי במילותיה המדויקות - "בגיל 20 הגוף שלך יהיה כמו של סבתא בת 82".
ושתבינו- סבתא רבא שלי בת 90 [ושתיבדל לחיים ארוכים 33>] באמת חיה יותר בריא ממני.
בבוקר היא מתעמלת, אחה"צ ובערב היא יוצאת להליכות, היא לא יושבת כל היום מול המחשב או הטלוייזיה, בזמן שהתחת שלה תופח - כמוני.
טוב זהו!
נמאס לי להתבוסס ברחמים עצמיים!!!!
אני הולכת לעשות משהו בקשר לזה!!
תחזיקו לי אצבעות ברגליים ובידיים, ותאחלו לי בהצלחה- אני אזדקק לזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
life can be a BITCH