היום שוקי ושוקה, חברי לכלוב, החליטו להציק לי ב-6:15 בבוקר!
בזמן שאתם נימנמתם לכם בשלווה במיטותיכם החמות, אני סבלתי לי מכאבים בכלוב.
בגלל ששוקי ושוקה נשכו אותי. אני תוכי אומלל, לא ככה?
שוקי הוא ה"מנהיג" של הכלוב. לפחות ככה הוא חושב את עצמו.
שוקה שפוטה שלוף אולי בגלל שהיא אישתו. היא מגוננת עליו ללא הרף ושניהם מציקים לי כל הזמן שאני בכלוב.
שוקי חושב את עצמו חכם וחוקר דברים בכלוב, למרות שאין מה לחקור כי אפילו אני יודע שהכלוב זה רק סורגים, אוכל ושוקה.
שוקה היא תוכית צהובה עם ראש מרובע מרב שומן.
היא דומה יחסית לבובספוג, אם לא היה לה אף סגול הייתי מחבב אותה יותר, אני שונא אפים סגולים.
אבל אי אפשר לחבב אותה בעצם, כי היא מרושעת מאוד ונושכת את כל מי שמנסה ללטף אותה או להתקרב אליה.
שוקי הוא די רחמן בעניין הזה, כשמישהו מעצבן אותו הוא נושך, אבל חלש מאוד יחסית אל שוקה, הוא מרחם על אנשים אבל זה יוצר לו דמות של "חלשלוש לוזר" ובגלל זה אני נושך חזק. אולי הכי חזק מכל הכלוב.
(ראו את מקורי החד בתמונה).
יש לי איזה ווידוי קטן, אני לא באמת בן.
עד כמה ימים כולם חשבו שאני בן. (אפילו אני עצמי).
עד שגילינו שאני בעצם... בת!
אני אפילו לא רגיל לשינוי ולכן אני ממשיך לכתוב במין זכר.
לפני כמה ימים קרתה לי פאדיחה רצינית.
שוקה נכנסה לקן ההטלה (אני משער שסתם היה לה חם או שהיא רצתה לנוח), הייתי מסוקרן ורציתי לראות מה יש בפנים והאם באמת נעים וקריר שם, בקן ההטלה.
אז ניסיתי להכנס פנימה, ראשי נכנס אך הגוף לא וכמעט נתקעתי שם.
הבהלתי מאוד את שוקה ומאז היא מפחדת ממני יותר.
אני די עצוב כי... אמנם שוקה חושבת את עצמה, היא שמנה ושפוטה אך ללא ספק תוכית פוטוגנית ויפה.
בקרוב אעלה תמונות של חבריי לכלוב, שוקי ושוקה.
עד הפוסט הבא, שמרו על עצמכם ובחיים, אבל בחיים אל תנסו להכנס לתוך קן הטלה,
דוד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דוד הקוקוטייל
