האהבות שלנו (:

אני מזהירה מראש. הוא די קצר.

סורי ><

בכל זאת אני רוצה תגוובות XD

פרק 2:

שניהם נכנסו לבית הקפה, כל אחד מהם במבוכה גדולה.

אדם ניגש אל מאחורי הדלפק ולקח סינר. מרי התיישבה באחד השולחנות הקרובים לדלפק והניחה את תיקה, נציגת האו"ם כבר חיכתה לה שם.

עובדי בית הקפה היה עסוקים כל אותו בוקר בלהעיר את אדם. במקום להגיש למלצר הוא הניח את שתי ידיו על הדלפק, כאשר הן אוחזות בראשו. הוא נאנח קלות ונשאר בפה פעור, מבטו נשאר על אחת הבחורות שישבה באחד השולחנות, הלא זוהי מרי. שישבה כאשר גבה מופנה לדלפק, שם שהה אדם.

"אדם..אדם...אדם..." שמע אדם את חבריו איך התעלם מהם. ופתאום: "אדם!!!" היה זה מנהל הסניף שהעיר את אדם מחלומו.

" אה..אהה..א..אני..." התחיל לגמגם אדם.

" אדם! תשמע אני מציע לך שתיקח את עצמך בידיים, זו הפעם הראשונה שלך שאתה מפסיק לעבוד אבל אני מזהיר אותך! אם מעשה כזה יחזור על עצמו את העבודה שלך תאבד מיד! "

" אני מבין ומתנצל, אדוני ".

מרי ישבה בשולחן יחד עם הנציגה, ליבה פעם בחוזקה, וכששמעה את המהומה אשר התנהלה מאחורי הדלפק, סובבה מיד ראשה לאחור. "זה הבחור ההוא מקודם ", חשבה לעצמה," מסכן הוא בטח על סף פיטורים ".

השעה הייתה 8.45, פגישתה של מרי הסתיימה, היא קמה מכיסאה ולחצה ידיים עם הנציגה. " הלך לי טוב.. " חשבה לעצמה.

אדם, שהסתכל על מרי בשבע עיניים וראה אותה מתכוונת לעזוב את בית הקפה, אמר מיד לשאר העובדים: " אני יוצא להפסקה של רבע שעה, מיד אחזור! ".

"רגע אדם! חכה! נו אנחנו צריכים אותך!" צעקו חבריו לעבודה.

ובכל זאת אדם רץ אל מחוץ לבית הקפה.

 עריכה 21.18

מי שמגיב פה למטה [כן בכפתור הזה של הוסף תגובה] מקבל פוסט הבא לינקוק (:

אז למה אתם מחכים? XD