עיניים שחורות

"נורה, זו לא את, זה אני" אמר וחייך את חיוכו העצוב. הוא ראה את הדמעות עולות במהירות בעיניה.

"אני מצטער" הוא אמר, לא שחשב שהמילים האלו  יעזרו לה אבל הוא באמת התכוון לזה. עיניו הירוקות של כריס הראו זאת. הוא לא היה יכול לסכן אותה, לא אותה,בטח שלא בגללו.נורה נאנחה אנחה עמוקה ובקרירות ככל שיכלה אמרה " ביי כריס" ויצאה מהחדר.  לפחות זה נגמר חשב לעצמו. הוא עדיין כעס על עצמו שהוא חייב לעזור לאחיו, אחיו האנוכי, שניתק איתו קשר, הכל בגללו בכל מקרה. כריס ידע שאין לו ברירה, שאם לא יעזור לאחיו יחוסלו שניהם. כריס גם ידע שאם הם יגלו שהיה לו איזשהו מגע עם נורה ,תחוסל גם היא. עצם המחשבה צמררה אותו ולכן העדיף שלא לחשוב עליה כלל.הוא חייג את המספר במהירות , מהקו השני שמע קול קריר עונה "מה לקח לך כל כך הרבה? הזמן מתקתק, תחכה לי בבניין הגדול ליד המשרדים של השחקנים " כריס ניתק את השיחה במהירות ,הוא ניסה להרגיע את עצמו. זה ישתלם לו בסוף ,הוא ידע את זה. הוא לא ידע איזה טעויות מטומטמת עשה אחיו הגדול ג'יימס בחייו הוא רק ידע איזה השלכות היו לטעויות אלה. כריס הבין שני דברים שג'יימס עשה משהו ממש חמור כי הנקמות שאותו היצור רוצה  הן מאד קיצוניות והדבר השני שידע זה שאותו יצור היה לא אנושי, מה שלא תרם למצבו של כריס או למצבו של ג'יימס. כריס היה נער גבוה עם שיער חום ועיניים ירוקות, הוא בהחלט היה יכול להשיג כל מי שרצה, והוא בהחלט היה יכול להיות פופולארי, אבל כריס לא נמשך לחברה במיוחד, הוא אהב להתבודד. הוא אהב את השעות של המחשבות הנודדות, הוא אהב לקוות אך כריס היה בן אדם ריאלי. כריס ידע שברגע נתון יכול לפעול רק מראשו לא משנה מה ליבו אומר לו.

 הוא התקדם במהירות ברחובות  העיר וכעבור חצי שעה ראה את המגדל שעליו דיבר אחיו. הוא עמד שם לכמה שניות מסתכל על המגדל , כשלפתע צלצל הפלאפון שלו הוא ענה בלי להסתכל על הצג, לא היה טעם המספר היה שונה כל פעם  " מה אתה מתבטל? תמיד היית עצלן. כנס כבר." גער בו אחיו הבכור.

כריס סקר במהירות את הסביבה, אבל לא ראה שום מצלמות אבטחה. הוא נכנס לבניין כבר בפתח ראה את אחיו נשען על אחד הקירות. 7 שנים שלא ראה את אחיו והשינוי היחיד ששם לב אצלו היו מעט הקמטים שהתחילו לצמוח ספק מזקנה ספק מהלחץ שבו היה נתון. "שלום כריס, תעקוב אחריי במהירות" אמר בקולו הקריר, הרשמי.

ג'יימס סקר את השטח פה ושם מספר פעמים לפני שנכנס למעלית וחיכה שכריס יכנס עמו.כריס עמד והביט בספק בג'יימס " אתה על סמים או משהו?" שאל כריס בטון ציני "כנס כבר" צעק ג'יימס בעצבים על פניו היה ניתן ראות קמטים כעת." קח כדור הרגעה" אמר כריס משך בכתפיו ונכנס למעלית מחייך לעצמו. ג'יימס לחץ שלוש פעמים על הספרה 1. מייד המעלית ירדה למעבדתו של ג'יימס. הבעתו של כריס העלתה חיוך קל על שפתיו של ג'יימס, הרי בכל זאת כריס לא היה מודע לכל זה.

"צא מהמעלית" אמר ג'יימס בשקט כשהבחין שכריס עדיין עומד במעלית עם פיו פעור.

כריס יצא מהמעלית מנסה לסגור את פיו אך ללא הצלחה. דלתות המעלית נסגרו בחוזקה מה שהקפיץ מעט את כריס.

"דבר לעניין" התעשת כריס וחזר לעצמו " מה אני צריך לעשות?"

"תפוס" אמר ג'יימס זורק לכיוון כריס אקדח קטן . כריס תפס את האקדח בקלות וסובב אותו על אצבעו.

"זה לא אקדח רגיל, זה במיוחד בשביל אלה שהרגו את אבא ואמא "אמר ג'יימס בשקט, כאילו מנסה לשמור דקה דומייה לזכרם.

"רק עליהם הוא ישפיע " אמר כעבור כמה שניות בלבד. "ממממ.... מעניין" מלמל לעצמו כריס בוחן את האקדח."איך..?"התחיל כריס אבל אחיו קטע אותו. "תפוס את זה" אמר וזרק לו קופסה קטנה שחורה ומלבנית. כריס תפס אותה בלי בעיה. "הבנתי, ככה אני הולך לזהות אם זה הם, רק איך זה עובד?"

שאל כריס מסתקרן במכשירים המתקדמים שנתן לו אחיו. "זה רוטט כשיש לידך טונגווים במרחק של עד קילומטר, אתה יכול לכוון יש לך שם  גלגל קטן ומספרים" אמר ג'יימס במהירות כאילו קרא מתוך חוברת הוראות.

"למה אתה עושה את זה?" שאל כריס .

"אתה קשר הדם האחרון שנשאר לי" אמר ג'יימס.

"לא, למה אתה באמת עושה את זה?מה המשימה שלי, חוץ מלהגן על עצמי? "שאל כריס מתחנן לעצמו שג'יימס ידלג על הצגת האח הדואג , למרות שידע שהצד הזה באמת קיים בו,או לפחות היה לדעתו של כריס.

"אני רוצה שתפקח על מישהי בשם זואי, ללא ידיעתה כמובן, אני דואג לה מעט" אמר ג'יימס חושף את סיבתו האמיתית. למרות שכריס היה מתבודד זה עדיין הכאיב לו מעט הדאגה הזאת של אחיו לזואי. הוא היה רוצה שאחיו ידאג ככה גם לו.

"יטופל" מלמל כריס ויצא מהמעלית.

"כריס?" אמר ג'יימס לפתע "תחשוב מהר" אמר וחיוך נמרח מעט על שפתיו של ג'יימס. כריס הסתובב ותפס את צרור המפתחות שהיו שם. מפתח למכונית חדשה טויוטה ומפתח לדירה. לפני שכריס הספיק לומר משהו  ג'יימס שוב קטע אותו באמירת הכתובת ואחרי כן הוסיף " אין בעד מה" בקולו הרגיל.

כריס רק חייך ופנה למעלית, שנפתחה בחבטה, נכנס אליה וחיכה שהדלתות יסגרו שוב.  עכשיו הייתה לו הרבה עבודה.

מוזמנים להגיב(: