הדוקטורט תם אך המחקר נמשך, הבלוג שב להתעדכן מדי פעם

שלום רב-  כרמל  מהבלוג הידוע :דוקטור בלוג 

שמי X ואני מייצג חברה העוסקת בשיווק באינטרנט וביחסי ציבור בזירות שיחה באינטרנט. אנחנו מנהלים מספר מותגים ישראליים ובינלאומיים. אנחנו רואים בכותבי בלוגים עיתונאים לכל דבר ועניין. לכל בלוגר עשרות ומאות אלפי קוראים והוא מתפקד היום כ"עיתונאי החדש" וכמנהיג דעה. בזירה המסורתית, עיתונאים מקבלים חדשות לבקרים קומוניקאטים ומוצרים חדשים, על מנת להתנסות בהם ולעדכן את הקוראים שלהם אודותם.

באותו אופן, אנו מבקשים לקיים איתך שיתוף פעולה דומה: אנחנו נשלח אליך מידי פעם בפעם קומוניקאטים ומוצרים, ואת תדאגי לספר עליהם לקוראיך. לא לא, אין לנו עניין להתערב בתוכן. אנחנו באמת רוצים שתבחני את הדברים ותכתבי עליהם ככל העולה על רוחך.

העבודה מול בלוגרים כמוך, היא חדשנית בעולם ובארץ בפרט. אנחנו מאמינים שבמידה ופעילות מסוג זה תצלח ותתפתח,  נצליח – ביחד איתך - לנסח שיטות תגמול לבלוגרים ולהעצים את הבלוג, חשיבותו ותכניו. (הרי בסופו של דבר את רוצה להשאיר את הקוראים שלך מעודכנים, בדיוק כפי שעושה זאת העיתונאי מידי בוקר כשהוא בודק מיילים או רץ לפקס).

כפיילוט, אנחנו מעוניינים לשלוח אליך חבילת מוצרי טיפוח ופינוק של מותג ידוע (לא דוגמיות!). על מנת לעשות כן, אנחנו מעוניינים בהסכמתך לקחת חלק בפיילוט וכן את הכתובת המדויקת למשלוח המוצרים. ערכת הטיפוח תגיע אליך בדואר רשום, בליווי מידע על המוצרים. כל שעליך לעשות, יהיה להתנסות במוצרים ולכתוב עליהם כל מה שבא לך. כן כן, ממש כל מה שבא לך.

בשלב הראשון, נא השיבי למייל זה וכתבי לנו אם יש נכונות מצידך לקחת חלק בפרויקט הזה ולמסור לנו את הכתובת למשלוח החבילה וכן את פרטי התקשרות נוספים איתך, ככל שאת מעוניינת לתת אותם.

על המכתב חתומה חברת Twisted. בחירה מעניינת לשם.

אז ככה: מצד אחד אני שמחה בשמחתו של עולם הבלוגים שהוא מתחיל לקבל איזו שהיא הכרה מיינסטרימית כמשהו בעל ערך. אמנם ערך מפוקפק כרגע, שמשעתק את כל מה שמושחת בעולם העיתונאי בנושא הזה, אבל גם זו התחלה. אני רואה גם את הפן החתרני בזה שלא רק כתבי צרכנות יצ'פרו את ילדיהם בצעצועים אלא שגם מרגי, נניח, תקבל אספקת קוסמטיקה חינם רק כדי שהיא תוכל לשלב מותגים בין צלמיותיה המשעשעות ועשרות ילדות ירוצו לקנות את זה, תיאורטית.  

מצד שני, אתם מכירים את עמדתי בסוגיית "בלוגרים כעיתונאים". הפן העיתונאי של הבלוגים הוא זניח וקוראי האינטרנט כל כך חדי אבחנה שהם מיד מזהים שביב טוקבק של יח"צ. ייתכן שלא יהיה אכפת להם לקרוא תיאורי הכנה לדייט של הדודה או של אריאלה רביב משובצי שמות מותגים, רק בשביל הבידור. ויתכן גם ששיתוף פעולה כזה יפגע קשות בבלוגר/ית ובז'אנר הבלוג שמצליח לא מעט בשל הניקיון והאותנטיות המיוחסים לו. אני חוזרת ואומרת: מה שאנשים עוד לא מבינים זה שאנשים מנהלים פה חיים, לא עיתונות. גם בחיים אנחנו מעדיפים עצות של חברות מפה לאוזן לגבי מוצרים ובנישה הזו אפשר באמת להצליח אם מטפלים בזה נכון. אבל יש גם תהום די גדולה ליפול לתוכה והדבר יכול לחזור כבומרנג לבלוגר ולמדיום. 

מיותר לציין שאין לי שום כוונה לשתף פעולה עם העניין, ולא רק בגלל שזה בלוג על הדוקטורט שלי ולא על חפיפת שיער. אשמח לשמוע אם קיבלתם הצעות דומות, מה אתם מתכוונים לעשות, מה דעתכם על העניין ומה לדעתכם המשמעות של זה עבור בלוגים ובלוגרים.

סוגיה מעניינת מכיוון אחר: באיזו מידה יכול להיווצר ניגוד אינטרסים בין מפרסמים של נענע, הבעלים החדשים, לבין המפרסמים שיקודמו באופן סמוי בבלוגים? אמא אילנה, אשמח לשמוע את דעתך.

עדכון: רן רימון ושירה חורש כתבו עלינו בגלובס; אני כתבתי על זה בבלוג של ווינט