ברוקולים ורודים?!

פוסט חופר ודי דבילי...

_______________________________________________

הגעתי למסקנה שקשרים עם אנשים ופתיחות והכול לא קשורים לכמה אתה מכיר את הבנאדם... אלא למי הבנאדם.

למשל- יש לי ידיד מירושליים שהכרתי בחופש והוא היה איתי בקורס דיבייט כזה במשך 4 ימים, והיינו הרבה ביחד אני הוא ובת דודה שלו, ומאז לא דיברתי איתו כל כך הרבה במסן [במיוחד משום שהוא לא התחבר] אבל מאמצע השביתה ככה אנחנו מדברים די הרבה והכול, ומה שמוזר זה שאנחנו מדברים הכול כאילו-בלי שום מחסומים, ואנחנו גם ממש מבינים אחד את השני- כאילו קוראים בין השורות כזה.. לדוגמא?!- היום דיברנו, ואז -מה קורה? - הכל מעולה ואיתך?- אף פעם לא אמרת מעולה, מה קרה שכל כך טוב? ......  אף אחד אף פעם לא היה שם לב לזה, אני לא שמתי לב לזה! וגם כשדיברתי איתו הוא עזר לי להבין הרבה דברים, הוא בנאדם כזה שמבין מה אומרים בלי שאומרים .

כנראה שאין רק חברות טובות יש גם ידידים טובים... חחח...

____________________________________