-אני-
אנוכית
אגואיסטית
קנאית
מגעילה
קרציה
דבק
רגישה
לא איכפתית
נואשת לתשומת לב
מושפעת
מחפשת רק רע
מחרחרת ריב
סכסכנית
חושבת רק על עצמי
מאשימה את כולם
מעליבה
חסרת טאקט
שקרנית
שמנה
רוצה מה שלא יהיה לה אף פעם
חיה באשליות
מגזימה
צעקנית
פתיל קצר
מתעצבנת מהר
מצבי רוח נוראיים
מגעילה
מכוערת
רעה
מגעילה
מנסה להיות משהו שהיא לא
פוגעת בכולם כל הזמן
לא יכולה לשמוח בשביל אחרים
אגואיסטית
קנאית!
אני מפלצת נוראית!!! צריך לשים אותי בהסגר או במקום מבודד מהעולם ומכל דבר חי.
אני על אי בודד.
כל האחרים על החוף, מעבר לים
ואני לבד יושבת באי.
לבד.
מדי פעם אחד מהם מנסה להתקרב, לשחות לעברי
אבל הוא מגלה שזה קשה ומוותר.
מדי פעם אחד מהם מנסה לשוט לכיווני,
מביא אוכל, מים,
אבל רק מתוך נימוס.
אני בודדה, גמלונית, נעלמת
רוצה להגיע לחוף-
לפעמים מצליחה להתקרב והתקווה שותפת אותי
כמו סם מחזק ומעודד.
אבל אז מגיע גל גדול,
ואני נסחפת חזרה לחוף-
או פשוט תובעת.
תמיד מצליחה לעלות על פני השטח
אבל תמיד חוזרת לאותו אי בטוח, בודד.
ואז שוב הים רגוע, מנסה להיתקרב, לשחות.
זה לא עוזר.
אני טובעת- נסחפת.
חוזרת לאי.
ואני בודדה.
אף אחד כבר לא יעזור לי.
אף אחד כבר לא יבין אותי.
רשמתי משהו דומה לזה בכיתה ו'... עברו 4 שנים. שום דבר לא השתנה.
אני עדיין בודדה. עדיין איש לא מבין אותי באמת.
ואם יש מישהו כזה- הוא לא כאן. הוא רחוק רחוק.
רחוק מכדי לעזור.
אף אחד לא יבין אותי.
הצלקות שבי לא יירפאו לעולם,
לעולם אהיה אני עצמי באמת.
לעולם לא אוכל להיפתח לאנשים. או לבטוח בהם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
