שאאללוםם לכוללם . אוקיי אז סוף סוף הגיע הפרק הראשון , טוב אבל לפני זה - הדמויות !

מיכל - מיכל מאוד מקובלת בשכבה אך במשפחה היא מאוד דחויה . הידידה הכי טובה של יואב.

יואב - יואב הוא ילד קצת רגיש אבל בכל זאת הוא דיי מקובל , הידיד הכי טוב של מיכל והם מספרים אחד לשני הכל !

עדי - אמה של מיכל , לא מחבבת בכלל את מיכל ואוהבת מאוד את אחותה של מיכל - יעל!

יוני- אביה של מיכל , גם הוא לא מחבב בכלל את מיכל . רוב היום הוא לא נמצא בבית כי הוא בעבודה , (כך הוא לפחות אומר)

יעל - אחותה הקטנה של מיכל , מפונקת , 

לילך - החברה הכי טובה של מיכל . לא ממש מקובלת בשכבה,

גלעד - השכן של מיכל שמאוד מציק לה ולפעמים גם בא לבקר. גלעד גדול ממיכל בשנתיים .

כללי : הסיפור מסופר מהנקודת מבט של מיכל .

פרק ראשון -

לפני כשנתיים .

התעוררתי הבוקר, דווקא ישנתי טוב היום , לא כמו אתמול שישנתי עם כאבים גדולים בגב

מהמכה הכואבת שנתנה לי אמא . התחלתי לצעוד לעבר המטבח ובדרך לשם ראיתי את יעל

הולכת גם למטבח , אני כמו תמיד הצעתי לה משו לאכול אך היא אמרה - "אני רוצה שאמא תכין

לי אוכל כי מה שאת מכינה מזוהם" לא נעלבתי , אני כבר רגילה לזה !

אחותי שונאת אותי ואני מודעת לזה . יעל לא מתחשבת באף אחד אז כמובן שהיא רצה להעיר את אמא

כדיי לבקש ממנה להכין לה אוכל , שמעתי את הצעדים של אמא מתקרבים לאט לאט

ופחדתי שתכה אותי שוב בגלל שנתתי ליעל להעיר אותה אז מיד ברחתי לחדר של יעל והתחבאתי בין הבובות שלה ,

אמא הכינה ליעל אוכל ואחרי שיעל סיימה לאכול היא חזרה לחדר שלה ,

ודווקא היום דווקא עכשיו היא רצתה לשחק בבובות שלה! לקחה שלושה בובות וגילתה אותי,

מאוד נלחצתי כי ידעתי שהיא תקרא לאמא , וכמו שחשבתי מיד היא צרחה "אמאא ! מיכל נכנסה

לחדר שלי בלי רשותת" אמא רצה לחדר של יעל תפסה אותי בשיער ונתנה לי 2 סטירות בכל לחי .

התחלתי לבכות כמו תמיד, אמא עזבה אותי ונתנה לי לחזור לחדרי .

חזרתי לחדר שלי . אם הייתי אמיצה הייתי טורקת את הדלת בעוצמה , אך אני לא אמיצה!

סגרתי את הדלת בעדינות ונכנסתי למיטה , התכסיתי בשמיכת הפוך ובכיתי .

לפתע נשמעה נקישה בדלת, זה היה גלעד ! הוא אמר לי שהוא שמע את כל הצעקות ,

והוא יודע על כל מה שקורה לי בבית. הוא אמר "אני יכול לעזור לך אני מבטיח !"

ואמרתי לו "בבקשה אל תתערב בזה, אני יכולה לטפל בזה בעצמי ! זו סתם תקופה רעה,

זה יעבור בעוד כמה ימים" גלעד האמין לי ויצא החוצה בלי לאמר כלום .

זה היה קצת מוזר כי בדרך כלל הוא מדבר המון , אבל הפעם הוא כמעט ולא דיבר!

הטלפון צילצל ואני עניתי כי אמא אומרת שאם לא אענה לטלפון היא תנתק אותו .

ותאמינו לי הפלאפון - הוא הדבר שאני הכי צריכה בבית שלנו אז אני חייבת לשמור עליו!

זאת היתה לילך היא ביקשה להיפגש איתי בפארק והסכמתי .

התלבשתי בבגדים קצת יותר יפים ויצאתי דרך החלון , ולפתע ראיתי מחוץ לבית שתי ניידות

משטרה ואמבולנס אחד . נבהלתי מאוד ורצתי לעבר הניידות לשאול את השוטרים מה קרה?

הם שאלו אותי "את מיכל גור - יעקב?" עניתי "כן, זאת אני"

"תקראי בבקשה לאימך - עדי ," ממש נלחצתי ולא חשבתי בכלל ומיד רצתי לקרוא לאימי .

נכנסתי הביתה וצעקתי "אמא ! יש אנשים שקוראים לך בחוץ" בכוונה לא אמרתי שאלו

שוטרים , היא אמרה - "אני יוצאת , חסר לך שאני מגלה שעבדת עליי" ודחפה אותי הצידה .

יצאתי אחריה , אמא הבחינה בשוטרים ונלחצה ולפתע התחילה לברוח אבל היא רצה כ"כ מהר

עד שהיא החליקה בסופו של דבר , השוטרים מן הסתם רצו אחריה והכניסו אותה לניידת ואמרו

לי "תקבלי פרטים בהמשך , רק תזכרי ש.. " ומיד הניידת נסעה!

לא חשבתי פעמיים והתחלתי לרוץ אחרי הניידת כי ידעתי שמה שהשוטר צריך היה לאמר מאוד

חשוב ! רצתי מהר כמו שאף פעם בחיים שלי לא רצתי והניידת של המשטרה עברה ליד הפארק

שבו קבעתי להיפגש אם לילך , נזכרתי שאני קבעתי להיפגש אם לילך ולפתע שמעתי צעקה -

" מיכל !!!!!!!! מאחוריך"

טוב זה היה הפרק הראשון ,

מקווה שאהבתם !

התגיבו (?)