אז סוף סוף הגיע הפרק השלישי . אני מאוד מצטערת שחיכיתם הרבה

זמן .. בכל מקרה - מקווה שתאהבו אותו !

פרק שלישי -

פקחתי אט אט את עייני, אומנם לא ראיתי כלום

אבל הבנתי שאני בבית החולים כי שמעתי את רינה

אומרת "אחות , אני חושבת שהיא מתעוררת"

הרגשתי מישו מחבק אותי בעוצמה ..

היה לי ברור שזאת אמא , כי רינה אף פעם לא חיבקה אותי..

מוזר , גם אמא אף פעם לא חיבקה אותי .

אבל לא היה לי כ"כ חשוב מי חיבק אותי היה לי חשוב איפה אבא ויעל?!

נזכרתי במשפט שאמא אמרה והוא חדר בי והדהד בראשי כמה וכמה פעמים ..

לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה , הרגשתי שמישהו מרים אותי לאט לאט

ואומר לי "בואי , הולכים הביתה" זה היה הקול של רינה ,

הגענו הביתה והייתי מאוד עייפה אז רינה הניחה אותי בעדינות על המיטה

ומייד נרדמתי .. למחרת בבוקר אמא העירה אותי בעדינות ואמרה

"בוקר טוב , מיכלי" התעוררתי ופיהקתי ! "למה את מעירה אותי כ"כ

מוקדם?" שאלתי . "כי יש היום בית ספר, נגמרה השביתה" אמרה אמא

"אוקיי , תוכלי לקרוא לרינה שתעזור לי להתארגן?" אמרתי

"בוודאי" ענתה אמא. רינה נכנסה לחדר ועזרה להתארגן

ומייד יצאה איתי החוצה לעבר האוטובוס , כלומר ההסעה לבית הספר.

רינה עלתה איתי לאוטובוס כדיי להושיב אותי במושב ,

כשעליתי שמעתי כל מיני לחשושים כמו "זאת מיכל העיוורת?"

"מה היא עושה פה?" חבריי לכיתה ובכלל לשכבה לא ממש מחבבים אותי

רק בגלל שאני "מיכל העיוורת" ככה הם קוראים לי ..

התיישבתי ליד שירה , חברתי היחידה מבית הספר כולו !

היא תמיד תמכה בי ותמיד הייתה שם לצידי כשהייתי צריכה עזרה .

"מנשמע מיכל?" שאלה שרה , "הכל מצוין, מה איתך?" עניתי

"איתי הכל בסדר" אמרה שירה וכך הסתיימה השיחה בינינו

באוטובוס. התפלאתי למה היא לא שאלה אותי איך עבר לי כל

החופש כלומר הזמן שלא היה בית ספר , כנראה שעובר עלייה משהו

והיא קצת עצבנית או כועסת ..

הגענו לבית הספר ושירה עזרה לי ללכת לעבר הכיתה ולשבת על הכיסא ,

המורה פתחה את היום ב- "בוקר טוב ילדים , אני שמחה לראותכם אחרי

כ"כ הרבה זמן ! אבל חייבים ללמוד ואין זמן לדיבורים . אז כולם להוציא

חוברת היסטוריה" כולנו הוצאנו את החוברות ולמדנו .

לאחר 45 דקות נשמע צלצול להפסקה.

כולם רצו החוצה מהכיתה ורק אני ושירה נשארנו ,

היה שקט מוחלט אז שברתי אותו בשאלה דיי לא צפויה "שירה , קרה משהו?"

"לא , לא קרה כלום ! למה שיקרה לי משהו .. ?" היא שאלה בלחץ

"סתם אני שואלת" אמרתי , "למה, אני נראית עצובה?" שירה שאלה.

"אויי אני ממש ממש ממש מצטערת.. סולחת?" אמרה שירה

"ברור" עניתי . "פשוט , בזמן האחרון יש לי קצת בעיות בבית" אמרה שירה,

התחילו להיות לי המון פלאשבקים .. איך אמא פעם התעללה בי ,

איך היא הרביצה לי כ"כ חזק. השתדלתי להוציא את זה מהראש אבל לא הצלחתי !

"מה זאת אומרת בעיות?" שאלתי . "עזבי.." אמרה שירה

"לא ! תספרי לי עכשיו , כל החיים שלך יכולים להשתנות אם אני יעזוב !!" אמרתי בקול רם .

"טוב , אני יספר לך מחר .. למה זה כ"כ משנה לך . את במילא לא תדעי אף פעם מה אני מרגישה בבית"

אמרה שירה , "נכון , את צודקת" שיקרתי ,

נשמע הצילצול. כל הכיתה חזרה מהר וישבה במקומות מיד .

-

הסתיים בית ספר,

אני ושירה עלינו יחדיו אל האוטובוס והתיישבנו ..

האוטובוס עצר בתחנה שלי ושירה עזרה לי לרדת מהאוטובוס,

מייד שאלתי את שירה " רוצה לבוא אליי עכשיו?"

"כן , אני אשמח" ענתה שירה

והלכנו לעבר הבית שלי . שירה כיוונה אותי אל הידית של הדלת .

ופתחתי לאט , לפתע שירה אמרה "שלום , מי אתה?"

"אני לילך ומי את?"

טוב זה היה הפרק השלישי ..

מקווה שאהבתם !

התגיבו (?)