קול נמוך הולך סחור סחור,
עוד נושבת רוח מאחור
ומעלי מלאך,
צבעו לבן צחור.
אתכונן אל הפחד,
אתכונן לכאב,
אתכונן כדי לברוח
רק שלא יתקרב.
בצעדי ענק הוא קרב ובא.
אני מסתתרת מתחת לשידה.
עוד נגיעה קטנה, עוד ליטוף אחד, אצרח,
אברח לבד, לאן שהשלכת תיקח.
מתכוננת לפחד,
מוכנה לכאב,
מתכוננת כדי לברוח
רק תפסיק להתקרב.
החולצה נקרעת מעלי,
כבר פשטתי את נעלי.
שרועה, בחדר בסוף המסדרון.
רוצה לקפוץ מהחלון. בושה הורגת, זה נכון.
אישה היא סתם קללה מהגיהנום.
התכוננתי לפחד - תבקשי
התכוננתי לכאב- תצעקי
התכוננתי כדי לברוח
את דמעותי הוא לא ניגב - תוותרי, תשתקי.
עוד נשימה אחת, מבט אחרון.
אזלו כוחותי. רוצה למות עכשיו. פשוט לשכב לישון.
שאלתי למה, השטן שתק.
שלף אקדח ואמר:
"זהו. סוף המשחק..."
(נשמעה יריה באוויר. דממה מצמררת, צעדים נוטפי דם שלא נראים באפלה שעוד שוררת במקום)
***רק נעמי ונטע יבינו... אבל באמת הייתי חייבת להוציא את זה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: